גז טבעי שמופק מבארות או מתקני הפרדה הוא גז חסר ריח. במידה והגז מיועד לשימוש כדלק לצרכים ביתיים ותעשייתיים, מוסיפים לו מתיל מרקפטן- גז עם ריח דוחה במיוחד, שניתן להרגיש אותו בקלות כאשר ריכוזו באוויר מגיע ל-1%. תערובת זו של גז ואוויר איננה מסוכנת, אך נפיצה כאשר מכילה גז בריכוז של 5%. הריחן הוא אמצעי יעיל להבחנה בדליפה או בשחרור לא רצוי של גז עוד זמן רב לפני שנשקפת סכנה ממשית כתוצאה מדליפה. הריחנים המוזרקים אל תוך הגז המייצר אנרגיה ע”י שריפתו, אינם מפיצים ריח וכמוכן אינם מתירים אחריהם משקעים בעייתיים. בדרך כלל לא מוסיפים ריחנים לגז טבעי המשמש כחומר גלם לייצור מוצרי צריכה, כגון פלסטיק, מכיוון שהמרקפטן עלול לעיתים קרובות לגרום לשיבוש תהליך הייצור בשל היותו חומר מגיב.