תקנות בנוגע להקצאת קיבולת בלתי מנוצלת בתשתיות לצד שלישי. למשל, בענף הולכת גז טבעי בנסיבות מסוימות, כאשר לא כל הספקים מנצלים את מלוא יתרת הקיבולת העומדת לרשותם, קיבולת לפי עיקרון “נצל או הפסד” (UIOLI) היא קיבולת שהופכים לזמינה בעבור ספקים אחרים שניצלו את מלוא יתרת הקיבולת שהיו זכאים לה. במתקן גט”ן שיטה ה UIOLI היא שיטה שבה קיבולת האחסון הלא מנוצלת עוברת לשוק, גם אם הוזמנה על ידי אחד השחקנים. מאחר ותופעת תפיסת הקיבולת ע”י הספקולנטים ידועה וקיימת במתקני LNG בעולם. בלב התופעה – נכונותן של חברות אנרגיה ענקיות לשריין לעצמן קיבולת במספר רב של מתקני גיזוז בעולם ולנווט מיכליות LNG לשווקים בהם המחיר גבוה יותר באותה העת. הדבר מונע מהגופים המעוניינים לייבא LNG באמצעות המתקן לעשות כן, היות ואין בידם קיבולת פנויה. המודלים – ה-Open Season וה- First Come First Served אמורים להיות מושלמים ע”י ההסדרים של UIOLI ו/או מסחר משני בקיבולת המתקן. הסדרי UIOLI אינם פשוטים לניסוח, היות והאחסון מטבעו מערבב גז של שחקנים שונים והגז המאוחסן המזדמן לפי UIOLI מתערבב עם הגז המאוחסן לפי חוזים ארוכי טווח. בנוסף לכך, במדינות רבות (כגון ארה”ב), אם חברות נפט וגז אינן מפעילות את הזכיון שלהן על שדה נפט/גז תוך 5-10 שנים, הן מחזירות את שטח הזיכיון, שלעיתים מתגלה כנטול משאבי אנרגיה, לממשל הפדרלי ומפסידות הון עתק שהושקע בחיפושי נפט וגז ולעיתים מסתכם במאות מיליוני דולרים >