שכבות דקות שאינן בטווח קליטה של הטכנולוגיה המשמשת לרישום תכונותיהן. במילים אחרות, נתוני הרישום החשמלי אינם מייצגים את תכונות השכבה בפועל, אלא את ממוצע התכונות של מגוון שכבות. במקרה שבו שכבות חול חדורות בתוך פצלי שמן, נתוני הרישום יציגו ממוצע בין תכונות אבן חול לבין תכונות פצלי שמן. כתוצאה מכך, ניתוח ישיר של תוצאות הרישום יוביל לליקוי משמעותי באמידת איכות המאגר. כאשר מתגלה תרחיש מסוג זה, ניתן לבחור בשיטת ניתוח שלוקחת בחשבון את המחדל בקליטת כלי הרישום. בין השיטות הללו נמנית שיטת תומס-סטייבר