כושר או מידת יכולת הסלע להוליך נוזלים, הנמדדת בדרך כלל בדרסי (darcy) או מילידרסי (millidarcy). תצורות המוליכות נוזלים בקלות, כגון אבני חול, מוגדרות כחדירות והן לרוב בעלות מספר רב של נקבוביות מחוברות היטב. בתצורות בלתי חדירות, כגון צִפחה ואבן טין, גודל הגרגירים הוא בדרך כלל קטן או מעורב, כאשר מספרן וגודלן של הנקבוביות קטן יותר והן פחות מחוברות זו לזו. חדירוּת מוחלטת היא מדידת החדירוּת המתבצעת כאשר נוזל יחיד, או פאזה, נמצא בתוך הסלע. חדירוּת יעילה היא היכולת להזרים או להוליך בצורה העדפתית נוזל מסוים דרך הסלע כאשר נוזלים אחרים, שאינם ניתנים למיזוג, נמצאים בתוך המאגר (למשל, חדירוּת יעילה של גז במאגר המכיל גז ומים). חדירוּת יחסית היא היחס שבין חדירוּת יעילה של נוזל מסוים ברמת רוויה מסוימת לבין החדירוּת המוחלטת של נוזל זה במצב של רוויה מלאה. אם נוזל מסוג אחד נמצא בסלע, החדירוּת היחסית שלו היא 1.0. החישוב של חדירוּת יחסית מאפשר השוואה של היכולות השונות של נוזלים לזרום זה בנוכחות זה, הואיל והנוכחות של יותר מסוג אחד של נוזל בדרך כלל מפריעה לזרימה.