שותפות מוגבלת היא מבנה משפטי שכולל את השותף המנהל המכונה שותף כללי ואת הציבור שהשקיע בחברה המכונים השותפים המוגבלים. כדי להקים שותפות מוגבלת צריך לקנות זכויות חיפוש גז ונפט לאזור מסוים בארץ ממשרד התשתיות. אלה ניתנות למי שמגייס גיאולוג, מציג תוכנית עבודה מקובלת ומוכיח יכולת כלכלית. לאחר מכן צריך לגייס כסף עבור הקידוח ואת זה עושים באמצעות הציבור, בהנפקה בבורסה. היזם, כלומר השותף הכללי צריך לקנות 25% מההנפקה לציבור או לפחות 12 מיליון שקל – הנמוך מביניהם. שותפויות מוגבלות, לא חברות בע”מ, מחויבות לחלק את רווחיהן.

החוק הישראלי מתיר לקבוצה להתאגד בכמה מסגרות: הצורה המוכרת ביותר היא חברה בע”מ. בשוק הגז והנפט מקובל להתאגד בצורת שותפות, ולכן בבורסה נסחרות “יחידות השתתפות” (יה”ש), ולא מניות. עם זאת, הפרקטיקה הבורסאית זהה בשני המקרים. לשני הניירות יש מחיר וגם צורת המסחר בהם דומה. מבחינה מעשית, יחידות ההשתתפות בתחום מכונות לעתים מניות הנפט והגז. מבנה של שותפות כולל את השותף הכללי – שמנהל את השותפות – ושותף מוגבל שמנפיק את יחידות ההשתתפות. השותף הכללי זכאי לדמי ניהול מהשותפות. לשותף מוגבל נחשב מי שהכניס הון לשותפות בשעת ההתקשרות – כסף או נכס שהוערך בסכום מפורש – כדי שלא יהיה אחראי לחיוב השותפות בסכום גדול יותר משהכניס. התנהלות השותפות פשוטה יותר מבחינה משפטית מאשר זו של חברה “רגילה”, אך חסרונה הוא שחבריה חבים בחובות השותפות כולה, עד לתקרת הסכום שהכניסו. זאת, לעומת חברה – שבה יש הפרדה בין החברה לבין בעלי השליטה, וכל אחד מהם מוגדר כיישות משפטית נפרדת.

שותפויות חיפושי הגז והנפט בישראל נהנות מכמה הטבות מס. מטרת ההטבות היא עידוד החיפושים, שכרוכים בסיכון גבוה ובאי-ודאות. ראשית, מס הכנסה מכיר בכל ההוצאות ששולמו בעבור החיפושים, אף שאלה הוצאות שעדיין לא הניבו רווח – כך שחבות המס יורדת. שנית, השותפות עשויה ליהנות מניכוי שנקרא “אזילה” ומביא בחשבון את הצטמצמות עתודות הנפט והגז – ובכך גם הוא מקטין את חבות המס.