תחנת הכוח השנייה בארץ-ישראל המנדטורית הוקמה ב- 1925 למרגלות הכרמל והופעלה בדיזל גנרטורים. תחנת הכוח הקיטורית הראשונה בארץ-ישראל (חיפה א’), הוקמה ב- 1935 על חוף ימה של חיפה, דרומית לשפך נחל הקישון. יחידות הייצור הראשונות שהוכנסו לשימוש לאחר הקמת מדינת ישראל (1949-1951), היו אלה שהוקמו אז באתר תחנה בחיפה. אכן, תחנות הכוח חיפה מילאו – ועדיין ממלאות – תפקיד חשוב ביותר בפיתוח הכלכלה בצפון הארץ בכלל, ובחיפה בפרט. הן העניקו את התשתית האנרגטית לפיתוח תעשייה כבדה ולהקמת הקומפלקס הכימי ובתי הזיקוק במפרץ חיפה. הן מבטיחות אספקת חשמל זמינה ואיכותית, לצורך המשך פיתוח התעשייה ומפעלי ההייטק באזור, ולמרכזי המסחר והקניות בסביבתם. כאמור, התחנה הקיטורית הראשונה הוקמה באמצע שנות השלושים, בהספק של 30 מגוואט. בתחילת שנות החמישים נוספו יחידות ייצור, והיכולת הגיעה ל- 89 מגוואט. הפיתוח הכלכלי המואץ בצפון, ובמיוחד הצורך באנרגיה רבה לשאיבת מים מהכינרת ותפעול המוביל הארצי, הביאו להקמת תחנת הכוח “חיפה ב'” בשנת 1962, בהספק של 150 מגוואט. כעבור 5 שנים, נוספה לאתר תחנת הכוח “חיפה ג'”, בה הופעלו 2 יחידות בנות 141 מגוואט כל אחת. כיום הספקה התחנה הוא 426 מגוואט, צריכת דלק (בתפוקה מלאה 100 טון מזוט לשעה), צריכת מי-קירור (בתפוקה מלאה40,000 טון לשעה)