אספקה תקינה של אנרגיה בכמויות העונות על דרישות הביקוש במחירים שניתן לעמוד בהם. המושג עלה לראשונה במהלך משבר הנפט בשנות ה-70 , על אף שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ווינסטון צ’רצ’יל כבר גיבש את העיקרון הבסיסי של ביטחון האנרגיה בהצהרתו “ביטחון וודאות בתעשיית הנפט אינם טמונים בדבר אלא בגיוון לבדו”. ביטחון האנרגיה בהגדרתו המקובלת הוא “גישה למקורות אספקה בעלות שמצדיקה את השקעת הספקים, אך יחד עם זאת איננה מסבה נזק לצרכנים או לסביבה”. נוסף על כך, המושג מתייחס לגיוון מקורות אספקה, ספקים ותשתיות, ולכן לעולם אין גוף יחיד תלוי במקור אספקה בודד או במערכת הולכה אחת, מאחר ותלות יתר כזו אינה מביאה ביטחון. ביטחון האנרגיה תמיד מיוחס להיבטים מקומיים ולכל מדינה מערכת ותנאים ייחודי