אחת הסוגיות שעמן מתמודדת תעשיית נפט וגז במדינות מתפתחות היא מציאת שביל הזהב בין מתן מענה לביקוש מקומי לאנרגיה לבין יצוא נפט וגז בהיקף מספק. מדינות מעטות הצליחו לסגור מעגל זה, מכיוון שהמשימה דורשת נקיטה במספר צעדים בו זמנית.  עם עלייה ברווח לאומי ממכירות נפט וגז, עולה גם הביקוש המקומי לאנרגיה בעקבות זינוק ברמת חייהם של האזרחים שרוכשים יותר כלי רכב, מכשירי חשמל וכדומה. למרות זאת, כאשר נדרשת השקעת הון מאסיבית בפיתוח שדות נפט וגז, אין מנוס מהתגברות המתיחות בין צרכנים רעבים לאנרגיה לבין המדינה שזקוקה למט”ח עד שמגיעה נקודת המפנה. לדוגמה, אינדונזיה הגיעה לנקודת מפנה במאזן הנפט ובעקבות הפסקת היותה יצואנית נטו של נפט, נאלצה לעזוב את אופ”ק בשנת 2008. אנאליסטים מאמינים שהיא עלולה להגיע לאותה הנקודה במשק הגז הטבעי, במידה והממשלה תחליט לוותר על יצוא גט”ן לטובת מתן מענה לצריכה גוברת במשק המקומי.