פרויקט דזרטק הוא יוזמה משותפת של 12 חברות, גרמניות ברובן, להקמה של מערך לייצור חשמל מאנרגיית השמש במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שיובל בקווים תת-ימיים לאירופה. עד 2050 הוא צפוי לספק 15% מתצרוכת החשמל של אירופה ומרבית מתצרוכת החשמל של המדינות שבהן ימוקמו אתרי הייצור במזרח התיכון ובצפון אפריקה – כמו מרוקו, תוניסיה ואלג’יריה. דזרטק חותר לייצור של מבנה תעשייתי וכלכלי שינצל באופן מסחרי -ובה בעת גם ידידותי לסביבה- את האנרגיה הטמונה באור השמש. הישימות הכלכלית של הפרויקט השתפרה באופן משמעותי עם שכלולה של הטכנולוגיה להעברת מתח גבוה בזרם ישר (HVDC), המאפשרת להעביר חשמל למרחקים ארוכים באובדן אנרגיה של 3% בלבד ל-1,000 ק”מ, ולהתגבר על המגבלה של אובדן אנרגיה רב בזרם חילופין. ראשיתו של הרעיון במפגשים של קבוצת אינטלקטואלים שהוקמה ב-1968, ופרסמה ב-1972 את הספר “גבולות הצמיחה הכלכלית”. כותבי הספר צפו שהסופיות של משאבי הטבע ובעיקר של הנפט תהווה מגבלה אפקטיבית ליכולתו של העולם לקיים צמיחה כלכלית לאורך זמן; הערכה שהומחשה ביעילות שנה לאחר מכן במשבר הנפט של 1973. היקף ההשקעות בפרויקט צפוי להגיע ל-600 מיליארד דולר.