זיקוק קריאוגני מתבסס על טפמרטורות עיבוי שונות של מתאן וחנקן. לאחר הפרדת המתאן והנזלתו בתנאי לחץ וטמפרטורה מבוקרים, הגז עובר אידוי מחדש ומתקבל תוצר עם תכולת חנקן התואמת את תקני האיכות של קו צינור. החנקן העודף עובר שריפה או משתחרר לאטמוספירה. בשל הטמפרטורות הנמוכות (-240-250- מעלות) ,משך זמן הקירור והציוד הנדרש לביצוע התהליך, השימוש במערכות קריאוגניות נעשה כאשר היקף הגז המעובד עולה על 5 מיליון מטרים מעוקבים ליום או במקרים שבהם תכולת הניטרוגן עולה על הטווח שבין 30%-40%. הטמפרטורות הנמוכות מאפשרות להפיק יותר מ-90% מתאן מגז טבעי. רוב המתקנים לעיבוד גז משתמשים בטכנולוגית הזיקוק הקריאוגני