03.08.2009
נתיב הולכה שנבנה בתקופה הסובייטית ומקשר בין מרכז אסיה לרוסיה. מערכת זו מוליכה יותר מ-85% מסך יצוא הגז הטבעי של טורקמניסטן. כיום טורקמניסטן מעוניינת להקים נתיבים חדשים ליצוא הגז שלה
דלקי כהל מופקים מחומרי גלם מתחדשים, כמו למשל עשבים שוטים או אף מוצרי פסולת, כגון פסולת נייר, דשא וגזמי עץ. מתאנול ואתאנול- שני דלקים ממשפחת דלקי כהל, משמשים לתדלוק כלי רכב. ניתן להפיק אתאנול ממגוון חומרי גלם מתחדשים, בעיקר מתירס וקנה סוכר. כמוכן, ניתן לנצל חומרי גלם מתחדשים להפקת מתאנול שכיום מופק בעיקר מגז טבעי. שריפתם של דלקי כהל נקייה יותר בהשוואה לבנזין סטנדרטי ופולטת פחות פחמן חד-חמצני. לדלקי כהל מספר אוקטן גבוה.
05.07.2009
יחידת שירות. הציוד שבו משתמשים כדי להשיב או להגביר יצרנותה של באר. תיקונים או טיפול בבאר המיועדים לצורך החלפת ציוד או הגברת הפְּרוֹדוּקְטִיבִיּוּת בבאר >
נמל בבלגיה. נקודת האיסוף של צינור הגז אינטרקונקטור המחבר בין בריטניה לחלקה היבשתי של אירופה.
מושג שיש להגדירו במסגרת ה-JOA, עם זאת באופן כללי הוא מתייחס למעשים מכוונים, מודעים או פזיזים (אך לא בהכרח רשלניים). המו”מ יתמקד בשאלה האם או באיזו מידה יש להפעיל זהירות, ראייה קדימה וצעדי מנע.
חברה שהוקמה על ידי השותפים בפרויקט ים תטיס לצורך קבלת רישיון הולכה מפלטפורמת ההפקה לחוף אשדוד.
מערך ההפקה של פרוייקט ים תטיס כולל, בין היתר ,פלטפורמת הפקה, צינור ימי להולכת גז באורך של כ- 42 קילומטר ומתקן הקבלה הקבוע באשדוד. פלטפורמת ההפקה ומתקן הקבלה הקבוע תוכננו ליכולת של 6 BCM גז בשנה. פלטפורמת ההפקה מקובעת לקרקעית הים בעומק מים של כ- 236 מטר. על חלקה העליון של פלטפורמת ההפקה, הבולט מעל פני הים, מורכבים מכלול הסיפונים של הפלטפורמה.
השותפים הם דלק קידוחים (25.5%), נובל ארנג’י מדיטריניאן (47.059), אבנר (23%) ודלק השקעות ונכסים (4.441%). בפרויקט שני מאגרי גז מוכחים, מאגר נועה ומאגר מרי. נכון ל-2009, התקשרה ים תטיס בחמישה הסכמים לאספקת גז טבעי: עם חברת החשמל, פז זיקוק אשדוד, מפעלי נייר חדרה, דלק אשקלון וקבוצת כי”ל, בהיקף כולל בכ-23.5 BCM, לא כולל הכמויות הנרכשות בהתאם לתוספות להסכם עם חברת חשמל המהווה כ- 74% מרזרבות הגז הטבעי ברמת proved במאגרי הגז בפרויקט ים תטיס. החל מתחילת שנת 2004 מספקת ים תטיס גז טבעי לחברת חשמל בהתאם להסכם לאספקת גז מיום 25.6.2002 והתיקונים לו. תקופת ההסכם הינה במשך 11 שנים ממועד תחילת הזרמת הגז בפברואר 2004 עד ליום 1.7.2014 או עד לצריכה כוללת של 18 מיליארד מטר מעוקב גז לפי המוקדם מביניהם. בחודש אוגוסט 2005 נחתם הסכם בין ים תטיס לבין דלק אשקלון, אשר הינה חברה בשליטת קבוצת דלק, לאספקת גז לתחנת הכוח של דלק אשקלון הסמוכה למתקן התפלת מי- ים באשקלון. אספקת הגז החלה עם הגעת גז טבעי לתחנת הכוח ותסתיים במוקדם מבין חלוף 15 שנים או עד 30.6.2022. כמות הגז השנתית לרכישה בכפוף להסכם הינה 0.12 BCM. ההיקף הכספי הכולל של ההסכם עבור כל השותפים מוערך בכ- 160 מליון דולר. ביום 29.7.2005 נחתם הסכם בין ים תטיס לבין מפעלי נייר חדרה לאספקת גז טבעי למפעלי נייר חדרה. אספקת הגז החלה בחודש אוגוסט 2007 עם השלמת צנרת ההולכה והמתקנים הנדרשים, ותסתיים במוקדם מבין חמש שנים מיום תחילת זרימת הגז או השלמת רכישת כמות של 0.43 BCM אך לא יאוחר מ-17.11.2011. נוסחת מחיר הגז שנקבעה מתבססת על מחיר המזוט עם מרכיב הנחה וכוללת מחירי רצפה ותקרה. ביום 25.3.2008 נחתם הסכם בין ים תטיס לבין חברת בת בבעלות מלאה של כימיקלים לישראל בע”מ לאספקת גז טבעי לקבוצת כי”ל. כמות הגז הכוללת אותה התחייבה קבוצת כי”ל לקנות הנה 2 BCM. אספקת הגז החלה עם השלמת צנרת הולכת הגז לדרום ועם השלמת הסבת מתקני הייצור של קבוצת כי”ל להפעלה על ידי גז, שתוכננה להתבצע בהדרגה ולהתחיל בסוף שנת 2008 במתקנים בסדום שהוקצו למירב צריכת הגז של קבוצת כי”ל. האספקה תסתיים על פי המוקדם מבין חמש שנים ממועד השלמת תקופת ההרצה אך לא יאוחר מספטמבר 2015 או השלמת רכישת כמות הגז החוזית. ועדת המכרזים של דירקטוריון חברת החשמל אישרה ב-23 ביולי 2009 התקשרות עם קבוצת ים תטיס לאספקת כמות נוספת של גז טבעי, בהיקף שנתי של 1 מיליארד מטר מעוקב לחומש הקרוב. היקף ההתקשרות הוא כמיליארד דולר.
בהתאם למכתב כוונות שנחתם ב-24 בדצמבר 2009 בין חברת החשמל לשותפים בפרויקט ים תטיס, תנהל חברת החשמל מו”מ לרכישת מלאי אסטרטגי של גז טבעי ולרכישת שרותי החדרה, אחסנה והוצאה של הגז שיירכש כאמור במאגר מרי. כמו כן נחתם מכתב כוונות שלישי בין השותפים בפרויקט ים תטיס לבין השותפים בפרויקט תמר, על פיו המלאי האסטרטגי הנ”ל יסופק ע”י פרויקט תמר, וזאת בכפוף להסכמות בין השותפים בשני הפרויקטים. דירקטוריון חברת חשמל הנחה את הנהלת חברת חשמל לנהל מו”מ בלעדי במטרה לחתום על חוזי אספקה מחייבים לנ”ל בתוך תקופה של עד 6 חודשים.
לחברת גינקו וחברת דלק אנרגיה יש רישיון לבצע קידוח בתחום השמורה לעומק של כ-2,000 מטר לאיתור מאגר פוטנציאלי של כ-6.5 מיליון חביות נפט שותפות זרח נוסדה ב-2006, והיא חברת בת של גינקו חיפושי נפט. השותפות זרח מקבוצת גינקו ודלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט הודיעו ב-10 בספטמבר 2009 כי יחלו בקידוח ב”צוק תמרור 4″ באזור ים המלח בתחילת חודש אוקטובר. הקידוח יתבצע לאחר שהחברות השקיעו חצי מיליון דולר בתשתיות, כדי לעמוד בדרישות רשות הטבע והגנים ולמנוע פגיעה בשמורת מדבר יהודה שבה מתוכנן הקידוח. הקידוח מתוכנן לעומק של כ-2 ק”מ בעלות של 4-5 מיליון דולר. אתר הקידוח נמצא באזור רישיון “זרח” המשתרע על שטח של 400 קמ”ר בחוף הצפוני של ים המלח. השותפויות הודיעו ב-30 בנובמבר 2009 על התחלת הקידוח בצוק תמרור 4 הקידוח מתוכנן לעומק של כ-2 ק”מ בעלות של כ-4 עד 5 מיליון דולר.
מפעילה של צוק תמרור 4 היא חברת אבנר.
צוק תמרור הינה מובלעת בשטח של כ-16.5 קמ”ר בשטח רשיון זרח המשתרע על שטח של כ 400 קמ”ר באיזור ים המלח. בשטח מובלעת צוק תמרור בוצעו בעבר שלושה קידוחים: צוק תמרור 1,2,3. בצוק תמרור 1 ו 3 הופק נפט באיכות 22API, בקצב של 100-150 חביות נפט ליום צוק תמרור 1 הפיק בסה”כ כ-8000 חביות נפט וצוק תמרור 3 הפיק בסה”כ כ-120,000 חביות נפט. ההפקה בקדוחים אלו הסתיימה במחצית שנות התשעים. בסוף שנת 2006 בוצע בצוק תמרור 3 מבחן הפקה והותקנה בו משאבה תוך כוונה להמשיך ולהפיק נפט מקידוח זה. ביולי 2009 נחתם הסכם קידוח עם קבלן לפידות לביצוע קידוח צוק תמרור 4. ביום 26.1.2010 הקידוח הגיע לעומק סופי של 2,103 מטר. במבחן ההפקה האחרון, שבוצע בחלק העליון של תצורת גוונים בשכבה שעובייה כ- 3 מטר, נתגלה נפט המכיל גז. הנוזלים, שהופקו ביניקה בקצב שהתייצב על כ 50 חביות ליממה, הכילו כ 75% נפט וכ 25% מים. בשאר השכבות שנבדקו נמצא מעט נפט עם מים. הפעילות בקידוח הופסקה זמנית לצורך השלמתו להפקה סדירה ובחינת האפשרות לבצוע מבחן הפקה נוסף בחלק התחתון של תצורת גוונים.
בנוסף, החליטו השותפים להקים מערך של קליטה וניפוק נפט מקידוחי צוק תמרור 3 אשר, למיטב ידיעת החברה, בהתאם למבחני ההפקה שנערכו בו בשנת 2006 עשוי להפיק 120 חביות נוזל ליממה המכילות כ 96% נפט וכ 4% מים.
על פי תחזית הנפט העולמית של אופ”ק (WOO), למחירי הנפט הנמוכים בשנות ה-80 וה-90 הייתה השפעה דרמטית על תעשיית הנפט, בשל העובדה כי הם יצרו מחסום לכניסת משקיעים. כתוצאה מכך, בתחילת המאה הנוכחית העולם הופתע ע”י העלייה החדה בביקוש לאור הצמיחה הכלכלית מעבר לממוצע. אופ”ק צופה כי הביקוש העולמי לאנרגיה יעלה בקצב שנתי של 1.7% במשך השנים 2006-2030. תחזית זו מבוססת על צמיחת הכלכלה העולמית בקצב שנתי של 3.5% ועל נקודת ההנחה כי לא צפויים שינויים משמעותיים במדיניות וטכנולוגיה.