Category:

ההפרש בין מחיר הנפט הגולמי שרוכשת בית הזיקוק למחיר התוצרים המזוקקים שהיא מוכרת

מורה למחשבים

דגהד גהדג דגהד גהדגה
vsdv דגה דגה דגה
sdv דג הדג הדג
vsd הד גה דג

מדד לתכולת רטיבות (מים) בדלק

שיטה לשטיפת מכלי נפט במכלית באמצעות המטען עצמו – נפט גולמי. פעילות הנפט כממס מייעלת את תהליך הניקוי באופן משמעותי בהשוואה לשימוש במים. בסיום תהליך הניקוי בנפט, מתבצעת גם שטיפה במים, אך המים מנוצלים בכמויות קטנות מאוד. שיטה זו מסייעת למניעת זיהום ימי מאמצעי תפעול. ה-COW מוגדרת כשיטה מחייבת במכליות חדשות בכפוף לאמנה בינלאומית למניעת זיהום מספינות

כיסוי מאגר נפט או גז במסלע בלתי חדיר מהווה תנאי הכרחי להיווצרות מלכודת אפקטיבית שמונעת את בריחת הגז כלפי מעלה או מן הצד

קרן נאמנות שתוכננה כדי לעקוב אחרי תנועת מחירי הנפט ומשמשת לגידור מפניהם

לפעילות מסוג זה מיוחסים מגוון סיכונים שביניהם: אי דיוק בניתוח נתונים; תנאי קידוח בלתי צפויים; מחסור במשאבי אנוש או במשאבים טכניים; סיכונים תת-קרקעיים; סיכונים הנדסיים, טכניים ומכאניים; סיכונים הניצבים בפני בעלי השליטה, כגון חוסר תיאום בין מטרות; סיכונים מסחריים ופוליטיים; סיכונים משפטיים ורגולטוריים, כולל הסיכון לכשלים שמקורם באי תאימות; אי דיוק בהערכת לוח זמנים ועלות הפרויקט; אימוץ תכנית הפיתוח שאיננה המתאימה ביותר; מחסור בתקציב וזמן; סיכוני בטיחות, גהות ואיכות הסביבה; מחסור בציוד; תקלות בלתי מתוכננות; אילוצי מערכת הולכת גז. בנוסף לכך, אינפלציה במחירים של חומרי גלם ועלויות של מוצרים ושירותים המסופקים על ידי ספקים ויצרנים בתעשייה, מציבה סיכונים לכלכלת הפרויקט. יתר על כן, היקף התתפוקה של החברה (ובדיעבד היקף רווחיה) תלוי בעבודה ממשוכת של הנכסים המפיקים העומדים לרשותה. הנכסים הללו חשופים למספר סיכונים תפעוליים, כולל הסיכונים הקשורים לאי זמינות המתקנים בעקבות ביצוע עבודות תחזוקה במתקן או סגירתו, שלמות הנכסים ותקריות בטיחות, גהות ואיכות הסביבה (תהליך הפקת פחמימנים בסביבת עבודה קשה ומרוחקת מציב מספר סיכוני בטיחות, גהות ואיכות הסביבה). הסיכונים הללו עלולים להסתיים בפציעה או אובדן חיי אדם, נזק לסביבה או הפסד מתקנים מסוימים; השלכות שליליות על תהליך הפקת משאבים; תפקוד השותפים במיזם המשותף; חשיפה לנזקי טבע, כגון תנאי מזג אוויר קיצוניים.

אחת הסוגיות שעמן מתמודדת תעשיית נפט וגז במדינות מתפתחות היא מציאת שביל הזהב בין מתן מענה לביקוש מקומי לאנרגיה לבין יצוא נפט וגז בהיקף מספק. מדינות מעטות הצליחו לסגור מעגל זה, מכיוון שהמשימה דורשת נקיטה במספר צעדים בו זמנית.  עם עלייה ברווח לאומי ממכירות נפט וגז, עולה גם הביקוש המקומי לאנרגיה בעקבות זינוק ברמת חייהם של האזרחים שרוכשים יותר כלי רכב, מכשירי חשמל וכדומה. למרות זאת, כאשר נדרשת השקעת הון מאסיבית בפיתוח שדות נפט וגז, אין מנוס מהתגברות המתיחות בין צרכנים רעבים לאנרגיה לבין המדינה שזקוקה למט”ח עד שמגיעה נקודת המפנה. לדוגמה, אינדונזיה הגיעה לנקודת מפנה במאזן הנפט ובעקבות הפסקת היותה יצואנית נטו של נפט, נאלצה לעזוב את אופ”ק בשנת 2008. אנאליסטים מאמינים שהיא עלולה להגיע לאותה הנקודה במשק הגז הטבעי, במידה והממשלה תחליט לוותר על יצוא גט”ן לטובת מתן מענה לצריכה גוברת במשק המקומי.

כל המושגים הללו מתייחסים לחוזה גט”ן לטווח ארוך. פרויקט גט”ן דורש השקעות רחבות היקף במערכות עיבוי גט”ן ותשתיות אספקה אחרות ועל מפתחי הפרויקט להבטיח את החזר ההוצאות הללו. לאור כך, גז טבעי נוזלי נסחר ברובו במסגרת חוזים לטווח ארוך שנערכים בדרך כלל ל-10 עד 20 שנים

את המושג המחלה ההולנדית טבע המגזין הכלכלי אקונומיסט ב-1977. נטבע המונח- המחלה ההולנדית אחרי שהולנד גילתה בשנות ה-60 מצבורי גז טבעי בים הצפוני. מחלה פיננסית זו, הינה שם קוד למצב בו גילוי של משאבי טבע מביא עמו גם פגיעה בכלכלה המסורתית במדינה