Category:

לפי חוק הגז: הולכת גז טבעי בלחץ נמוך – פחות מ-16 בר – דרך קווי צינור. בהתאם לחוק, בעל רישיון החלוקה מנוע מלעסוק בכל פעילות אחרת פרט להקמתה ותפעולה של רשת החלוקה. עם זאת, מותר לתאגיד אחר – שהוא חברה אחות של בעל רישיון חלוקה- לעסוק בפעילות נוספות, בין היתר בשיווק הגז הטבעי. החוק לא מעניק לתאגיד ההובלה יתרון כלשהו בשיווק הגז לצרכנים, דהיינו מיומה הראשון של המערכת ישנו שוויון הזדמנויות וגישה חופשית – OPEN ACCESS.

לפי רשות הגז הטבעי מטרות של בעל רישיון חלוקה הן פרישת רשת חלוקה בהתאם להצעתו במכרז וחיבור צרכנים/משווקים בלחץ נמוך שמזמינים חיבור. התחברות למערכת ההולכה באמצעות מתקני PRMS אותם מזמין בעל רישיון הולכה עבור תתי האזורים בשטח הרישיון. בעל רישיון חלוקה מקים מתקני חיבור לרבות מונה לכל צרכן וגובה תעריף חיבור עפ”י הצעתו במכרז ואחראי על קריאת מונים. בעל הרישיון מעביר לבעל רישיון הולכה מידע על צריכת הגז ע”י הצרכנים באזור שלו. המידע ימוין עפ”י משווקים (כאשר צרכנים יכולים להיות המשווקים של עצמם) על מנת להקל עת גביית תעריף ההולכה. היות ובעל רישיון חלוקה הוא האחראי לקריאת מונים מחד ובידיו מידע בנוגע לשייכותו של כל צרכן לאחד המשווקים מאידך, העברת נתוני הצריכה הממוינים עפ”י משווקים תסדיר את היחסים במשק ותקל על כלל השחקנים. אין קשר עסקי בין בעל רישיון חלוקה לספק הגז. בעל רישיון חלוקה יכול לדעת אך ורק מה שקורה באזורו ואילו המשווק פועל בכלל האזורים. המשווק הוא זה שאחראי לאספקת הגז לצרכנים

רישיונות לחלוקת הגז הטבעי:

אזור הנגב: חברת “נגב גז טבעי” שבבעלות אמישראגז, אלקטרה וחמו אהרון. לאחר זכייה במכרז, הוענק לחברה בנובמבר 2009 רישיון חלוקה באזור הנגב. החברה קיבלה רישיון להקמה והפעלת המערכת לתקופה של 25 שנה, והיקף ההשקעה מוערך בכ-80 מיליון ש”ח. הרשת העיקרית צפויה להיות מוכנה תוך 4 שנים. עם זאת, בהתאם לסעיף 102 לחוק משק הגז הטבעי הנוגע לעוסק קיים, תמשיך חברת “מגל” המחלקת גז באזור ערד משדה גז ראש זוהר, לחלק גז באזור ערד.

אזור המרכז: חברת “סופר אנ.ג’י.” שבבעלות סופרגז ושפיר הנדסה, זכתה במכרז לחלוקת גז טבעי באזור שבין גדרה וחדרה, כולל תל אביב וגוש דן. החברה קיבלה בנובמבר 2009 רישיון להקמה והפעלת המערכת לתקופה של 25 שנה, והיקף ההשקעה מוערך בכ-150 מיליון ש”ח. הרשת העיקרית צפויה להיות מוכנה תוך 5 שנים.

אזור הדרום: חברת “גז טבעי דרום” שבבעלות אמישראגז, אלקו התקנות ושירותים וחמו אהרון, זכתה בנובמבר 2010 במכרז לחלוקת גז באזור אשדוד, אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי ושדרות. החברה קיבלה זיכיון להקמה והפעלת המערכת לתקופה של 25 שנה, והיקף ההשקעה מוערך בכ- בכ-106 מיליון ש”ח. הזכייה מצויה בהליך משפטי.

אזור הצפון: בקרוב צפויים להתפרסם שני מכרזים באזור הצפון, אשר יחולק לשני אזורי חלוקה.
אזור ירושלים: רשות הגז הטבעי מקדמת הקמת צינור הולכה לאזור ירושלים, אשר יאפשר בעתיד הקמת רשת חלוקה שתשרת את ירושלים וסביבותיה

ישנם שני סוגי תשלומים אותם חייב לשלם הצרכן לבעל רישיון החלוקה, תעריף החיבור, עבור חיבור הצרכן אל רשת החלוקה, ותעריף החלוקה, עבור החלוקה שנעשית בפועל לגז באמצעות השימוש בתשתית הצינורות ובמתקני רשת החלוקה.

את שני התעריפים הללו ישלם הצרכן בהתאם לקטגוריית הצריכה לה הוא משתייך. הקטגוריות הן צרכנים גדולים, צרכנים בינוניים, צרכנים קטנים וצרכנים קטנים מאד. שיוך הצרכן לקטגוריה יעשה בשנה הראשונה לפי התחזית לצריכה שלו, ומתום שנה זו לפי צריכתו בפועל.להלן טבלת הצריכה המגדירה כל קטגוריה.

תעריף שבעל רישיון החלוקה שלא לפי סעיף 102 לחוק רשאי לגבות מצרכניו הינו תעריף בגין הזרמה בלבד (למעט תעריפי חיבור) בהתאם לכמות המטרים המעוקבים של גז טבעי שנצרכו וללא תשלום בגין הזמנת קיבולת. יש 5 תעריפים שונים שעל כל צרכן של רשת חלוקה של גז טבעי בישראל לשלם: חיבור לרשת החלוקה, תעריף החלוקה, תעריף הקיבולת במערכת ההולכה (תעריף מיוחד לצרכן מערכת חלוקה), תעריף ההזרמה במערכת ההולכה ומחיר הגז עצמו. בגין הקמת רשת החלוקה והפעלתה גובה בעל הרישיון מצרכנים /משווקים תעריף חלוקה בהתאם להצעתו במכרז. התעריפים הם תעריפי תשתית בלבד ואינם כוללים את מחיר הגז.

תעריפים אלו שונים בין 4 קטגוריות הצרכנים: גדולים הצורכים מעל 1 מיליון מ”ק לשנה; בינוניים בין 100 אלף ל- 1 מיליון מ”ק לשנה; קטנים בין 10 אלף ל- 100 אלף מ”ק לשנה וקטנים מאד עד 10,000 מ”ק לשנה

שיוך הצרכן לקטגוריה יעשה בשנה הראשונה לפי התחזית לצריכה שלו, ומתום שנה זו לפי צריכתו בפועל.
באופן עקרוני, כל צינורות רשת החלוקה יורכבו מפוליאתילן בדחיסות גבוהה (HDPE – High Density Polyethylene Pipe). נקודת החיבור של הצינורות למתקני החיבור והפחתת הלחץ (PRMS) תורכב ממתכת פחמנית המסוגלת לעמוד בלחץ פנימי של 80 בר. בכל האזורים ברשת החלוקה בהם קיים לחץ של 16 בר, גם שם יורכבו הצינורות ממתכת פחמנית זהה.
רשת לחץ נמוך מאד (VLP – Very Low Pressure) – מקטעים ברשת החלוקה שיעבדו בלחץ מכסימלי של 75 עד 150 מיליבר (בר = 1,000 מיליבר). מקטעים אלו צפויים לספק גז טבעי לצרכנים מסוימים או לאזורים שבלתי אפשרי להניח בהם צינורות גז מפוליאתילן (PE Mains) בלחץ של 4 עד 7 בר. מקטעים אלו יקבלו גז טבעי מרשת הלחץ הנמוך דרך תחנות הפחתת לחץ אזוריות (DPRS).

נובמבר 2010 – חברת גז טבעי דרום, פרי שיתוף פעולה של חברת אמישראגז, אלקו התקנות ושירותים וחמו אהרון זכתה במכרז רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות לחלוקת גז טבעי באזור הדרום: אשדוד – אשקלון – קריית גת – קריית מלאכי – שדרות ומוערך בלמעלה מ- 100 מיליון שקלים.

9 דצמבר 2012 – הוכרז על הזוכים בשני המכרזים למתן רישיונות להקמה והפעלה של רשתות חלוקת הגז הטבעי בשני אזורי החלוקה הצפוניים: חדרה והעמקים וחיפה והגליל.

החברה שזכתה במכרז להקמת והפעלת רשת החלוקה של גז טבעי באזור חדרה והעמקים היא סופר אנ. ג’י חדרה והעמקים, שהיא חברת אחות לבעלת הרישיון לחלוקת גז טבעי באזור המרכז ונמצאת בבעלות החברות סופר גז טבעי ושפיר הנדסה. החברה הזוכה התחייבה להשקעות ברשת החלוקה בסכום של כ-218 מיליון ש”ח תוך חמש שנים, מתוכם כ-128 מיליון ש”ח תוך שלוש שנים. אזור חדרה והעמקים כולל בין היתר את: נתניה, חדרה, זיכרון יעקב, מגדל העמק, עפולה, נצרת, נצרת עילית ,אזור התעשייה ציפורית, טירת הכרמל ועמק המעיינות.

באזור חיפה והגליל זכתה חברת מרימון גז טבעי בע”מ שבבעלות רימון שרותי יעוץ וניהול בע”מ וח. מר תעשיות בע”מ והיא התחייבה להשקעות של כ-225 מיליון ש”ח ברשת החלוקה תוך 7 שנים, מתוכם למעלה מ-148 מיליון ש”ח תוך שלוש שנים. אזור זה כולל בין היתר, את: חיפה, מפרץ חיפה והקריות, נהריה, מעלות תרשיחא, עכו, כרמיאל, קריית שמונה, טבריה, ראש פינה, צפת, קצרין וצמח.

באופן עקרוני, כל צינורות רשת החלוקה יורכבו מפוליאתילן בדחיסות גבוהה (HDPE – High Density Polyethylene Pipe). נקודת החיבור של הצינורות למתקני החיבור והפחתת הלחץ (PRMS) תורכב ממתכת פחמנית המסוגלת לעמוד בלחץ פנימי של 80 בר. בכל האזורים ברשת החלוקה בהם קיים לחץ של 16 בר, גם שם יורכבו הצינורות ממתכת פחמנית זהה.

See also pdf document for type of consumers (pls translate this sentence in English)

הזכויות במבנה לווייתן נמצאות בבעלות חברת נובל (39.66%), דלק-קידוחים ואבנר (מחזיקות 22.67% כל אחת) ורציו המחזיקה ב-15% מהזכויות. מדובר במבנה המשתרע על 2000 קילומטרים מרובעים בלב ים כ-135 ק”מ מערבית לחופי חיפה במים עמוקים של כ-1,634 מטר ובעומק כולל של כ-5,095 מטר.

חברת NSAI דיווחה ב29 במרץ 2011 שעל פי כללי המערכת PRMS המשאבים המותנים בתגלית לויתן מסווגים בשלב הצדקת פיתוח בבחינה development pending הינם: אומדן הכמויות הנמוך 10.546 tcf, האומדן הטוב ביותר 15.8 tcf, והאומדן הגבוה 21 tcf.

רציו נשלטת על ידי משפחות רוטלוי ולנדאו (70%). הציבור מחזיק ביתרת מניות. סקר הסיסמי המתבצע בסוף 2009 עומדת על 2.25 מיליון דולר. לאחר איסוף הנתונים, חברת נובל תעבד את הנתונים, כאשר תוצאות הסקר צפויות להתפרסם במהלך הרבעון השני של 2010. אם תוצאות הסקר יצביעו על כך שיש הצדקה לקידוח, הוא יתבצע כפי הנראה בסוף 2010 כשעלותו הכוללת מוערכת בכ-100 מיליון דולר.

אסדת הקידוח סדקו אקספרס הגיעה לאתר לוויתן ב-12 באוקטובר 2010 ותוחלף ככל הנראה בינואר על-ידי אסדה נוספת – Pride North America – בעלת יכולת קידוח עמוקה יותר. בנוסף הצביע הסקר על-כך שמתחת למטרת הגז הטבעי נמצאות שתי מטרות פוטנציאליות לנפט, במסגרת מה שמכונה ה-deep play. המטרה הראשונה, בעומק 5,800 מטר, מכילה מאגר השווה ל-3 מיליארד חביות נפט בהסתברות של 17%. השנייה, בעומק 7,200 מטרים מכילה מאגר השווה ל-1.2 מיליארד חביות נפט בהסתברות של 8%. ה”סדקו” אינה מסוגלת ככל הנראה להגיע למטרה העמוקה ביותר ולשם כך נשכרו שירותיה של האסדה השניה. יתרון נוסף של ה-Pride על פני ה”סדקו” הוא שעלותה נמוכה יחסית ומגיעה ל-275 אלף דולר ליממה, כמחצית מעלותה של ה”סדקו”. הסיבה לכך שהיא שהאסדה השנייה נחכרה בעיתוי מצוין מבחינתן של השותפות בלווייתן, זאת לאחר שהוטל מורטוריום על קידוחי מים עמוקים במפרץ מכסיקו בעקבות אסון הדליפה של BP.

הקידוח החל ב-18 לאוקטובר; שכבת המטרה המרכזית של הקידוח נמצאת בעומק כולל של 5,095 מטר כולל עומק המים שעומד על 1,634 מטר. שכבה זו מכונה ;NG10 השכבה נמצאת בחולות מגיל טרצייר-אוליגומיוקן המקבילות לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר. שכבה זו, מוקפת בשתי שכבות נוספות של סלעי מאגר המהוות גם חלק משכבות המטרה למציאת גז: בין העליונה (SAND-A) תחתונה (SAND-C) מצויה שכבת ה-NG10 המרכזית.

ב 29.11.2010 חברת נובל הודיעה לשותפים כי הקידוח חדר למטרה העיקרי בפרוספקט
. NG10 מניתוח ראשוני של המידע שהתקבל במהלך הקידוח, נראה כי המטרה העיקרית כוללת חולות המכילים גז טבעי.

29 דצמבר 2010 – נובל מסר על תגלית גז טבעי בקידוח לויתן 1 ממוקם הרישיון רחל בעומק מים של 1,634 מטר, במרחק של 135 ק”מ מערבית לחיפה וכ-47 ק”מ דרום מערבית לתגלית תמר. הקידוח היגע לעומק של 5,170 מטר כולל עומק מים לתחתית המטרה העיקרית ונערכו בו בדיקות שונות לרבות בדיקות חשמליות (לוגים) והוצאת גלעין משכבת המטרה. בשכבת המטרה חולות באיכות טובה מאד, המכילים גז טבעי בעובי כולל (נטו) של לפחות 67 מטר במספר שכבות שונות מגיל טרצייר אוליגומיוקן. הטווח המשוער של משאבי הגז לפיו ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של משאבי הגז הטבעי הניתנים להפקה הינו כ 16 TCF או כ 453 BCM.לפי ערכת המפעיל שדה לויתן משתרע על שטח גדול של 325 קמ”ר ועל כן יהיה צורך לבצע שני קידוחי הערכה או יותר על מנת להמשיך ולהעריך את היקף עתודות

10 מרץ 2011 השותפים הודיעו שהם אישרו עדכון תקציב קידוח להותן 1 לסך $190 מיליון לעומת התקציב המקורי של $150 מיליון. הגידול נגרם מהתמשכותן של פעולות הקדיחה בכחודשיים מעבר למתוכנן וזאת בעיקר כתוצאה מעיכובים טכניים וכן מיישום נוהל עבודה בריאות סביבה ובטיחות.

שותפות קידוח לוויתן מדווחות ב-21 למרץ 2011 החלה אסדת הPride North America בביצוע הקידוח בלוויתן 2 שברישיון עמית.

14 מאי 2011 – נובל הודיעה שהמפעילה החליטה להפסיק את פעולות הקדיחה לויתן 2 ולקדוח קידוח הערכה חלופי במיקום סמוך. הקידוח הגיע לעומק של כ-4570 מטר, מאות מטרים מעל לשכבות המטרה במהלך ביצוע הקידוח זוהתה זרימה של מים בחור הקידוח. עלותו המצטברת של קידוח לויתן 2 עד להיום הינה כ-42 מיליון דולר. להערכת הפעילה צפוי הקידוח החלופי להתחיל בתוך כחודש ולהימשך כ-3 חודשים בעלות כוללת משוערת (100%) של כ-70 מיליון דולר.

אירועים מרכזיים בקידוח לויתן:

18.1.2010 – תחילת קידוח לויתן 1
29.12.2010 – הכרזת הקידוח כתגלית גז
9.3.2011 – הפסקת קידוח לויתן 1 למטרת נפט בשל בעיות תפעוליות
30.3.2011 – התחלת קידוח האימות לויתן 2.

קידוח לוויתן 2, תוכנן כקידוח אימות לשדה הגז הטבעי שהתגלה בקידוח לוויתן 1. הקידוח במקום החל ב 15 למרץ השנה, והופסק ביום ראשון, ה- 8.5.2011, בעומק של 4,548 מטר, עקב איבוד נוזל הקידוח (בוץ). ב- 14.5.2011 הודיעה נובל על הסיבות להפסקת הקידוח. מהות התקלה, על פי דיווחי החברה, באי ביצוע כנדרש של כל הפעולות הטכניות הקשורות למילוט (cementing) בתהליך הורדת צינורות מגן. ב- 26.5.2011 שלח הממונה על עניני הנפט מכתב לחברת נובל בו הוא מורה לחברה להפסיק את ההכנות לביצוע קידוח נוסף במאגר לוויתן. המשך הפעילות יהיה מותנה בתוצאות הבדיקה של התקלה בקידוח לוויתן 2, ואישור הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות לאחר קבלת דוח מפורט.

נובל הודיעה לשותפים שהיא החלה ביום 24.6.2011 בביצוע קידוח לויתן 3 עם ה-Pride North Americaוכי קידוח “לויתן 3 הינו קידוח הערכה חלופי לקידוח לויתן 2 שהופסק, ומבוצע במרחק של כ 4.4קילומטר ממנו ובמרחק של כ- 9.6 ק”מ מקידוח התגלית לויתן 1 . הקידוח יבוצע לעומק כולל של כ 5,300 מטר כולל עומק מים של כ 1,670 מטר וצפוי להמשך כ 3 חודשים ועלותו הכוללת ( 100% ) מוערכת בכ 70 מיליון דולר. התקציב ומשך הזמן המוערך לקידוח הנ”ל אינם כוללים ביצוע של מבחני הפקה, אם וככל שיוחלט על ביצועם. מבחני ההפקה עשויים להימשך כ 2-3 שבועות בתקציב מוערך של כ 34 מיליון דולר (100%)