אדי נפט הם חומר חסר צבע, דמוי ערפל שומני ונוזלי, שמופק ממגוון שמנים מינרליים. מיוחס לו ריח דומה לשמן סיכה שרוף. אדי נפט מתגבשים מחלקיקי נפט בקוטר 1.0-3.0 מיקרונים ומרחפים בריכוז של 1 ל-200,000 חלקיקי אוויר. ערפל שמן מנוצל בעיקר כחומר סיכה וכחומר משמר. תערובת זו לא משתייכת לקבוצת תרכובות נדיפות (VOC), ולכן היא לא מהווה סכנה לפיצוץ או לשריפה. סוג היישום של ערפל שמן נקבע בהתאם לציוד ולתנאי תפעולו. בשל יתרונותיו, במידת האפשר מומלץ לסוך ציוד מסתובב בשמן ערפל.
מודל בינלאומי לתרחישים במשק הגז הטבעי (INGM) פותח עבור ה-EIA (סוכנות למידע על אנרגיה) לצורך שיפור התחזית לטווח ארוך של התנהגות שווקי הגז הטבעי בעולם. ה-INGM מדמה תרחישי התנהגות של שווקי גז טבעי וגט”ן החל מהפקה, דרך עיבוד והובלה, וכלה בצריכה סופית
לא ידוע ולא ניתן לדעת כמה נפט ניגר במעמקי האדמה או מה היקף הנפט שניתן יהיה להפיק בעתיד. כל הנתונים אינם אלא אומדנים מספריים המבוססים על המידע המתקבל בשטח. המושג הרחב עתודות נפט כולל בתוכו מספר הבחנות עיקריות: עתודה מרבית שניתן לשייב (URR) – אומדן סך עתודות נפט או גז שאי פעם ניתן יהיה לשייב ולהפיק . אומדן סך התפוקה (EUR) אינו קטגוריה בפני עצמה, אך ניתן ליישם מושג זה כשמדובר במאגר מסוים בכל סטטוס / רמת בשלות (תגלית או מרבץ שטרם נתגלה). אומדן סך התפוקה מוגדר כאומדן עתודות נפט שניתן להפיק מן המרבץ נכון למועד מסוים בנוסף לעתודות שכבר הופקו ממנו. אומדן זה נחשב לסובייקטיבי עקב התבססותו על מידע חלקי. אף על פי שישנם הסוברים כי ה-URR נקבע על פי ממצאים גיאולוגיים וחוקי הפיסיקה, בפועל נצפית עלייה מתמשכת באומדני ה-URR לאור התרחבות הידע, התפתחות הטכנולוגיה ושינויים כלכליים. כלכלנים שוללים לעיתים קרובות את תקפות האומדן URR, מכיוון שהם סבורים כי יכולת הפקת העתודות תלויה בתנאים כלכליים משתנים ובלתי ניתנים לחיזוי ובטכנולוגיה מתפתחת. עתודה מרבית שניתן לשייב (URR) מתחלקת ל-3 קטגוריות עיקריות: תפוקה מצטברת, תגלית ועתודה שלא התגלתה. תפוקה מצטברת הינה אומדן של סך תפוקת הנפט ממרבץ עד למועד מסוים. תגליות הן אומדן של תפוקה מצטברת עתידית משדות מוכרים במונחי פיזור הסתברויות. תגליות מתחלקות לעתודה מוכחת, עתודה מסתברת ועתודה אפשרית.
1) התראה שנותן המשווק לחברת קו צינור על נפח הגז שברצונו להזרים במערכת הולכה במועד מסוים. נפח הגז המוזרם בפועל אינו בהכרח שווה לנפח שננקב.
2) הזמנת גז בנפח מסוים בכפוף לחוזה רכישה, הסכם מכירות או חוזה לשינוע.
3) תהליך שמגדיר, מתאים, מתכנן ומנטר את הצרכים האנרגטיים של הלקוח.
הצרכן יקבל חשבון ובו סך החיוב לפי הפירוט הבא: תשלום למשווק הכולל תשלום לספק גז טבעי + עמלת המשווק (לא מפוקח); תשלום לבעל רישיון ההולכה בהתאם לתעריפים שנקבעים ע”י מועצת רשות הגז הטבעי; תשלום חד פעמי לחיבור לרשת החלוקה ותשלום תעריף החלוקה למחלק בהתאם להצעתו במכרז. הצרכן ישלם אך ורק בהתאם לכמות הצריכה המופיעה במונה שלו. במקרה של אי התאמה בין המונה של המוליך בכניסה לאזור החלוקה לבין סך תוצאות קריאת המונים בחצרות הצרכנים באזור, המשווקים יכסו את ההפרש (או יזוכו בו) באופן יחסי לצריכת צרכניהם.
תנאי השוק נתונים לשינויים דרסטיים במהלך תקופת חוזה למכירת גז טבעי, בייחוד במידה ומדובר בחוזה ארוך טווח (עד 25 שנה). לכן, לעיתים קרובות רצוי שיהיה אמצעי לשינוי נוסחת המחיר ביחס לזמן שעובר. היתרון של סעיפים מסוג זה – מתן אפשרות לצדדים לשנות את הסדרי התמחור במשך הזמן וגם הגנה על שני הצדדים מפני הסיכון להפסיד כספים בטווח הארוך. עדכוני מחירים יכולים להועיל לקונה במידה והוא מאמין כי מחיר מוצר האנרגיה עומד לעלות.
החיסרון – קושי בניסוח טיוטת הסעיפים מסוג זה. עדכון מחיר הוא גם נושא בעייתי, מכיוון שלמעשה פירוש הדבר שהצדדים לא מחויבים למועד העדכון הקרוב ועשויים להיוותר ללא חוזה (מוכר שהשקיע ונותר ללא לקוח וצרכן עם תחנת כוח ללא גז) במידה וכשלו כל המגעים להסכמה עם הצד שאינו מקבל את התנאים החדשים.
שדה נפט או גז שהיקף עתודותיו המפיקות עולה על מיליארד חביות נפט או שווה ערך בגז
שיא תפוקת נפט כאשר קצב ההפקה מגיע לנקודת המקסימום; כאשר תפוקת הנפט העולמית מגיעה לשיאה וקצב הפקה מתחיל לרדת
English unavailable.
