בחוזים לרכישת גז טבעי, מקדם תנודתיות הוא כלי מוסכם לאיזון ביקושים עונתיים בתעריף האספקה. ככל שמקדם התנודתיות גבוה יותר, עולה הגמישות באספקת ביקוש עונתי.
באופן כללי, המונח עתודות מתייחס לכמות הפחמימנים שניתן להפיק הן מבחינה טכנית והן מבחינה מסחרית ממאגר נפט או גז (בניגוד לכלל תכולת המאגר – – oil or gas in place שיתכן כי את רובו לא ניתן להפיק באמצעות הטכנולוגיה הקיימת ובתנאי השוק הקיימים). לפי אגודת מהנדסי הנפט (Society of Petroleum Engineers), עתודות מוגדרות כ”אותן כמויות הנפט שניתן להפיק מסחרית באמצעות יישומם של מיזמי פיתוח של מרבצים ידועים תחת תנאים מוגדרים.” ישנם 3 סוגים עיקריים של עתודות: עתודות מוכחות, עתודות צפויות ועתודות אפשריות.
יש להבדיל בין המונח עתודות והמונח משאבים, המתייחס לנפט וגז שעשויים להימצא בתנאים גיאולוגיים מתאימים גם אם אין מידע ספציפי התומך באומדן. ישנן 2 קטגוריות של משאבים: מותנים ומנובאים (פרוספקטיביים).
משאבים מותנים הם הכמויות המשוערות של נפט, נכון למועד מסוים, שיש להן פוטנציאל להפקה מסחרית ממרבצים ידועים, אך בשל אילוצים שונים המיזמים אינם בשלים דיים עבור פיתוח מסחרי.
שוק הספוט היומי לגז טבעי מתאפיין בפעילות גבוהה ולעיתים המסחר בו מתנהל 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. אף על פי כן, היקף המסחר הגדול ביותר נצפה בשבוע אחרון של כל חודש. שבוע זה מכונה bid week – פרק זמן שבמהלכו נמכרת ונרכשת אספקת גז טבעי לחודש הקרוב. מאזן ביקוש-היצע של הגז הטבעי לא צפוי להשתנות: המוכרים מודעים להיצע הגז שיהיה ברשותם בחודש הקרוב והצרכנים מודעים להיקף הצריכה שלהם באותו החודש. מקובל לתמחר חוזה פיסי על פי המחיר הממוצע שנקבע בשבוע מכרזים.
“שיטה לבדיקת תקינות ריתוכים בקו צינור. זוהי שיטה מתקדמת יותר בהשוואה לבדיקות לא הורסות רגילות ורדיוגרפיה. בין יתרונותיה הבולטים: 1) שיטה מדויקת ביותר לבקרת פגמים שטחיים, כולל סדקים. 2) תרגום מהיר של נתונים. 3) שמירת נתונים במערכת ממוחשבת. 4) אין צורך בחומרים מתכלים.
בשיטת AUT נעשה שימוש בקליברטורים המאפשרים לזהות ולמדוד פגמים בהתאם לתקני הפרויקט. קליברטור נבחר בהתאם לקוטר הצינור, עוביו ותצורת הפאזה.
“
רשות הגז הטבעי ערכה במחצית הראשונה של שנת 2004 סקר לאיתור צרכני גז טבעי בהווה ובעתיד.
במסגרת הסקר נדגמו 2000 מפעלים ולקוחות פוטנציאליים ברדיוס 30 ק”מ ממערכת ההולכה לפי תמ”א 37. על-פי ההערכה של משרד התשתיות, היקף הביקוש לגז טבעי בשנת 2014, הן של חברת החשמל והן של חברות תעשייה וחברות ייצור חשמל פרטיות, צפוי להגיש לטווח שבין 10.5-12.5. בכנס שנערך בדצמבר 2009, שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו הצהיר כי לאור התגליות החדשות, תחזית הצריכה לשנת 2030 עלתה מ-10 מיליארד מ”ק ל-15 מיליארד מ”ק.
בכלל פיננסים מעריכים כי עד לשנת 2013 יזנק כושר הייצור של חברת החשמל, המופעל בגז טבעי ומחובר לתשתית הגז מכ-3,600 מגה-ואט בסוף 2009 לכ-7,600 מגה-ואט בתחילת 2013. בכלל פיננסים מודעים לדיון סביב חלופה להקמת יחידה נוספת של תחנת כח פחמית, העשויה לתת מענה לגידול בביקוש לחשמל. עם זאת הם סבורים כי יחידה זו לא תהיה זמינה לפני 2015 ולכן לא תשפיע על הביקוש לגז טבעי במחצית הראשונה של העשור. ניתוח הפוטנציאל של כלל פיננסים מצביע על תחזית ביקושים של 12-14BCM ב- 2014. לאור ניתוח הביקושים הצפויים מעריכים בכלל פיננסים כי קצב הפקת הגז מקידוח תמר יעמוד על 8 BCM ב-2015.
באוקטובר 2010, נירה שמיר הכלכלנית הראשית של דיסקונט מציינת כי בהתבסס על תחזית הביקוש ניתן להעריך כי סך צורכי המשק הישראלי לגז הטבעי ב-20 השנים הקרובות יעמדו על כ-230 מיליארד מטר מעוקב, לעומת פוטנציאל עתודות בנפח של כ-700 ממ”מ. בפרספקטיבה עולמית העתודות האמורות מהוות רק 0.4% מעתודות הגז בעולם , כך שישראל לא צפויה להיות שחקן משמעותי בעולם.
דצמבר 2010: מנתוני רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות עולה כי בשנת 2010 צרך המשק הישראלי כ- 5.2 BCM גידול של כ- 23%. ההערכות הן כי בעשור הקרוב יוכפל הגידול. למעלה מ- 60% מכמות הגז הטבעי סופקה על ידי קבוצת ים תטיס, חברת EMG המצרית סיפקה את הכמות הנותרת. כ- 90% מהגז הטבעי צורכת חברת החשמל. את יתר הכמות צורכים בית הזיקוק באשדוד, תחנת הכוח של מתקן ההתפלה באשקלון, מפעלי ים המלח, מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע”מ וחברת נשר ברמלה. בשנת 2011 יימשך פיתוח התשתיות להרחבת השימוש בגז טבעי בישראל וכך צפויה מגמת הגידול בצריכת גז טבעי להגיע לכ- 6 BCM, הצריכה תגדל בעיקר בשל חיבור צרכנים חדשים בצפון: תחנת כוח חיפה, תחנת כוח אלון תבור ובז”ן.
אדירה אנרגיה בע”מ היא חברת נפט קנדית המחזיקה בשלושה רשיונות לחיפושי נפט וגז בישראל: רשיון איתן, רשיון גבריאלה, ורשיון יצחק. רשיון איתן, שבשטחו נתגלו סימני גז טבעי, מתפרס על פני 125,700 דונם בעמק החולה. הרשיון התקבל בדצמבר 2008. רשיון גבריאלה, שבשטחו נתגלו סימני נפט, מתפרס על פני 392,000 דונם במרחק של כ-10 ק”מ מחופי ישראל בין נתניה לאשדוד. הרשיון התקבל ביולי 2009. רשיון יצחק, הסמוך לרשיון גבריאלה, מתפרס על 127,700 דונם במרחק של כ-17 ק”מ מחופי ישראל בין חדרה לנתניה. הרשיון התקבל באוקטובר 2009. שלושת הרשיונות ניתנו ל-3 שנים עם אופציה להארכה ל-4 שנים נוספות. מטרותיה העיקריות של חברת אדירה הן: הוכחת קיומו של שדה גז טבעי בעמק החולה (רשיון איתן) ופיתוחו, לייצר חשמל מגז טבעי ולספק גז טבעי דרך מוביל הגז הארצי, לפעול לקבלת רשיונות נוספים ולהפוך לאחת השחקניות המרכזיות במשק האנרגיה הישראלי
בין המשקיעים הבולטים באדירה ניתן למנות את קבוצת BRM של אלי ברקת, קבוצת לפידות והלמן אלדובי, כמו גם את קרן ההשקעות קוואנטום פרטנרס (Quantum Partners), המנוהלת על ידי Soros Fund Management של המשקיע המיליארדר ג’ורג’ סורוס, שהשקיעה 6.5 מיליון דולר.
המועד הקובע לתחילת אספקת הגז החוזי
התקנים בתוך כלים המשמשים לעריכת מדידות בחלל קידוח, כגון באר נפט או באר גז. במילים אחרות, אלו הם חיישני לחץ וטמפרטורה. בארות נפט וגז מתאפיינות בטמפרטורה ולחץ גבוהים יחסית.
קוקס נפט מופק מנפט גולמי בתהליך זיקוק. הנפט הגולמי מחומם בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים ובנוכחות זרז על מנת לפרק את מולקולות הפחמימנים הכבדות לפראקציות קלות. לאחר מיצוי התוצרים הנוזליים והגזיים מן הנפט, נותר משקע פחמני כבד. המשקע הזה הינו למעשה קוקס נפט. הוא מהווה פחות מ-10% ממשקל הנפט הגולמי שמגיע לבתי זיקוק. הפקת הפראקציות הקלות (ספירט לבן, שמן חימום וכדומה) מצדיקה כלכלית את תהליך הזיקוק. למרות היותו תוצר לוואי בתהליך זה, לקוקס נפט נמצא שימוש מסחרי במגוון יישומים. ניתן לסווג את קוקס הנפט למגוון תת-סוגים. למשל, קוקס אנודי הוא חומר טהור יחסית וניתן לנצלו בסוללות תא יבש שבהן הוא מתפקד כאנודה, בעוד שקוקס כשיר לייצור דלק מנוצל לייצור חשמל. לקוקס ערך קלורי גבוה ותכולת אפר נמוכה, אך תכולת הגופרית הגבוהה שבו מסכנת את הסביבה, ולכן מצריכה טיפול. בנוסף לכך, תכולת הנדיפים הנמוכה בקוקס (לאחר תהליך הזיקוק) יוצרת קושי בשריפתו וצורך בלתי נמנע במערכת חימום מתקדמת הפועלת בטכנולוגית השריפה במצע מורחף. קוקס נפט גולמי עובר תהליך קלצינציה (הפרדת תרכובות נדיפות) לקבלת קוקס נפט שרוף המשמש לייצור אלקטרודות בתעשיית המתכות. יחד עם זאת, יש לעשות שימוש בקוקס בעל ריכוז נמוך של מתכות, על מנת לא לפגום בטוהר האלומיניום. ריכוז המתכות בקוקס נפט תלוי בתכונות הנפט הגולמי שמגיע לבית זיקוק, ולעיתים מערבבים בין מספר סוגי נפט גולמי על מנת לקבל את הריכוז הרצוי בתוצר הסופי (שיטה יעילה יותר מן הניסיון להוריד את ריכוז המתכות באותה הדרך מן התוצר הסופי). יצרנית קוקס הנפט הגדולה ביותר בעולם לשנת 2006 (על פי נתוני או”ם) היא ארה”ב עם 57,147,000 טון. אחריה ברשימה, עם פיגור משמעותי, מופיעה סין עם 9,899,000 טון. גם מדינות רבות אחרות מפיקות קוקס, אך בכמויות זעירות בהשוואה לשתי המדינות הללו. ביוני 2009 המחיר הממוצע של קוקס נפט לייצור חשמל בארה”ב היה 1.53$ ל- mmbtu.
