Category:

עסקאות מסוימות שהן בעצם אשראי הניתן לפדיון ומתייחסים אליהן כאל מתן אשראי והן עלולות לא לעמוד בדרישות לצורך הכרה ודיווח על עתודות נפט וגז. זה כולל: 1. מקדמות במזומן למפיקים למימון עבודות חיפוש תמורת הזכות לרכישת נפט או גז שהתגלה. 2. מקדמות עבור חיפוש שניתן לכיסוי באמצעות קיזוז כנגד רכישות נפט או גז שהתגלו או באמצעות מזומן במידה וכמות לא מספקת של נפט או גז מופקת במועד מוגדר. 3. קרנות נזילים המשולמים למפיק בתור מקדמה מתוך חלק מסוים של הפקות עתידיות. הם נחשבים למתן הלוואה או אשראי ולא עומדים בדרישות לצורך הכרה בעתודות עד שהמקדמה תשולם במלואה בתוספת ריבית נקובה או מוגדרת מראש. המקדמה היא ברת-פירעון בעבור מקבל המזומן ומקובלת על הצד המעביר את המקדמה. עסקאות כאלה נכנסות לקטגורית מקדמות עבור תפוקה עתידית

English unavailable.

למשל אם חברת הולכה לא מספקת גז טבעי בכפוף לחוזה, עליה לשאת בנזק ישיר הנובע מהפרת החוזה. אחד ממרכיבי הנזק הוא עלות דלקים חלופיים שהצרכן יאלץ להשתמש בהם במידה וחברת ההולכה וספקית הגז לא תעביר את מלוא כמות הגז שהתחייבה לה. בארץ בכל הקשור לחלוקת הסיכונים בין הצרכן לנתג”ז, הסיכון מוטל על הצרכן במצב בו נתג”ז לא מספקת את שירותי ההולכה עקב התרשלות או כוח עליון כי בכל אחד מהמקרים האלה, נגרם לצרכן נזק בגובה עלות הדלקים החלופיים בתוספת נזקים עקיפים. רק במקרים בהם נתג”ז אינה פטורה מאחריות, קובע הסכם ההולכה שישולם לצרכן פיצוי בגין נזקים ישירים; נזקים אלה מוגדרים ככוללים את עלויות הדלקים החלופיים. יחד עם זאת, אחריותה של נתג”ז בכל שנה מתקופת ההסכם, מוגבלת בגבול אחריות שנראה נמוך מאד (15% מהקיבולת לאתר). >

לחברות קו צינור יש לקוחות בשני צדי הצינור – המפיקים והמעבדים שמזרימים את הגז אל מערכת ההולכה מצדו האחד, וצרכנים וחברות החלוקה המקומיות שמושכות גז מן המערכת מצדו השני. על מנת לפקח על הגז הטבעי שנכנס אל מערכת ההולכה ולהבטיח שאספקת הגז תגיע לכל הלקוחות בזמן, דרושות מערכות בקרה מתוחכמות לפיקוח על הגז העובר דרך רשת קווי צינור. כדי לעמוד במשימה של בקרה ושליטה על הגז הטבעי העובר במערכת הולכה, תחנות בקרה מרכזיות אוספות, מטמיעות ומנהלות נתונים המתקבלים מתחנות בקרה ודחיסה לכל אורך הצינור.

תופעה שמתרחשת כיום בשוק הגט”ן לדוגמה. מדינות רבות שנאבקות בביקוש ההולך והגובר לאנרגיה רואות בגט”ן מקור אנרגיה זמין, גמיש ותחרותי, ולכן פונות לבניית תשתיות יבוא בזמן שמדינות מפיקות גז טבעי אינן עומדות בקצב הביקוש, ובדרך זו נוצר לחץ עתידי על שוק הדוק ממילא. שוק הדוק בתחום האנרגיה מוגדר כשוק שבו מעט מאוד עתודות, כלומר מרווח מצומצם מאוד בין היצע הנפט במדינות מפיקות לבין צריכה עולמית.

קוראל מתעסק עם כל הפרויקטים הימיים כמו סקרים סיסמיים, הנחת כבלי תקשורת, הנחת צנרת גז טבעי כדוגמא עם חברת “אולסיז”. קוראל היה פעיל בכל הקידוחים הימיים שהיו עד היום בישראל עם מומחיות ייחודית בנושא בישראל בתחום מעל 25 שנה. קוראל שרותי ים מציבה את נושא איכות הסביבה ובמיוחד בים בראש עדיפות החברה, ושלחה אנשי לעבור קורסים IMO 1 . בנוסף החברה יצרה קשר עם חברת marine pollution (MPS) services על מנת לתת גיבוי שנתי לכל נושא זיהומי ים על כל כלי השייט שמגיעים בסוכנות החברה.

בארץ קיימים שלושה קווים נפרדים לנפט גולמי: קו “42 לנפט גולמי באורך של 254 ק”מ, המחבר את נמל אילת בים סוף עם נמל אשקלון בים התיכון; קו “16 / “18 לנפט גולמי באורך של 197 ק”מ מקשר את אשקלון עם בית הזיקוק בחיפה; קו “18 / “16 לנפט גולמי באורך של 36 ק”מ נמתח בין אשקלון לבין בית הזיקוק באשדוד בתפוקה מקסימלית של 7 מיליון טון בשנה.

טכנולוגיה חדישה לזיהוי מאגרי פחמימנים בה נעשה שימוש בשנים האחרונות. CSEM מאפשרת קבלת תמונה ברורה יותר על המתרחש מתחת לפני האדמה ובאמצעותה ניתן לקבל השלמה לנתונים סייסמיים קיימים, לתחם מאגרים ולהפחית את הסיכון לקדיחת “חור יבש”. טכניקה זו משתמשת באותות אלקטרומגנטיים למיפוי התנודות ברמת ההתנגדות של התצורות הגיאולוגיות מתחת לפני הים. רמת ההתנגדות האופיינית לשכבות האוגרות פחמימנים גבוהה פי 10-100 מהשכבות המקיפות אותן. CSEM עושה שימוש בהפרש זה לזיהוי ומיפוי מאגרים פוטנציאליים של נפט וגז.

שיעור זרימת הגז השקול למהירות התפשטות הקול בזורם זה. חריגה ממכסה זה במהלך הפקת גז תגרום לקורוזיה בקווי צינור