היה קידוח הנפט הראשון שהצליח במדינת ישראל. הנפט פרץ מהקידוח ב-1955 ועד היום, זהו שדה הנפט הכלכלי ביותר בישראל.
מכליות עם קיבולת מקסימלית של 38,000-49,999 טון ו – 27,000-37,999 טון בהתאמה. מכליות אלו ומכליות קטנות אחרות נושאות מטענים “נקיים” או “מלוכלכים” (ראה clean cargoes, dirty cargoes) בהתאם לסוג כלי השייט או מסלול המטען המסחרי.
מאגרים שבהם הטמפרטורה מגיעה ל-150 מעלות צלסיוס או יותר. הפקת נפט וגז ממאגרים אלו דורשת השקעה רבה בפיתוח טכנולוגיה מתאימה. גם כאשר הנפט מופק בעומק רב, הוא יוצא מן המבנה התת-קרקעי בטמפרטורה גבוהה ומתקרר במהירות בדרכו החוצה. הירידה בטמפרטורה יוצרת פרפין שסותם את הצינורות. בנוסף לכך, ההפקה מתבצעת בלחץ גבוה מאוד (פי 230 מלחץ האוויר בצמיג המכונית)
בשיטה זו החור נקדח באמצעות סיבוב מקטעי צינור מגן העוטף את המקדח, הנקראים auger flights (סוג של בורג קידוח). סיבוב המקטעים הללו מעלה את האדמה הנקדחת אל פני השטח. יעילות השיטה מותנית בקרקע יציבה ללא אבנים או חצץ. יתרונות השיטה הם ביצוע קידוח ודיפון בו זמנית ואפשרות לקידוח חור ללא שימוש בבוץ קידוח. לשיטה גם מספר חסרונות, ביניהם התגברות משמעותית בקושי הקידוח עם העומק והיעדר אפשרות פינוי ה-auger flights מן החור תוך כדי סיבובם בשל החשש לגרום נזק למכשור שהותקן.
מדע שחוקר את כדור הארץ בשיטות פיזיקליות כמותיות, ביניהן שיטות סייסמיות, אלקטרומגנטיות ורדיואקטיביות.
שדה הכבידה של כדור הארץ או כוח המשיכה המופעל ע”י המסה של כדור הארץ. שינויים בשדה הכבידה יכולים להצביע על השינויים בצפיפות התצורות של כדור הארץ. מחקרים על השפעת הכבידה יכולים לשמש להצבעה על ההיקף או העומק של אגני השיקוע ואף על סיכויים לגילוי פחמימנים
יישום שיטות מדעיות ועקרונות הנדסיים במטרה לקבל, לתרגם וליישם מידע על חומרים שמרכיבים את כדור הארץ בפיתרון בעיות הנדסיות
תצורה גיאולוגית שמתהווה בעקבות תופעות כגון קימוט או שבירה שמתרחשות כשקרום כדור הארץ משנה את צורתו; תצורה בתוך סלע, כגון שבר או משקע; באופן כללי יותר – מבנה מרחבי של סלעים
