זרימת מי תהום
מבנה גיאולוגי שנוצר כתוצאה משני שברים, הגורמים לגוש מרכזי להתרומם בין שני גושים מורדים. הורסטים הממוקמים בין גושי שבר נמוכים הנקראים גראבנים (Graben).
תצורות בלתי חדירות, כגון צִפחה ואבן טין. למבנים מסוג זה גרגירים קטנים או בגודל מעורב, נקבוביות קטנות, מעט נקבוביות או מיעוט בנתיבים המחברים בין הנקבוביות.
קיימות שלוש שיטות נפוצות למדידת נקודת הטל של פחמימנים. השיטה הראשונה והמקובלת ביותר עד היום, היא שיטת המראה הקרה המסתמכת על קירור משטח מראה במגע ישיר עם גז. הופעת האדים הראשונים על גבי המשטח מעידה על כך שהגז הגיע לנקודת הטל, דהיינו נקודת הטל היא טמפרטורת המראה בנקודה שבה אדי הגז נראו לראשונה. מידת הדיוק של שיטה זו מוטלת בספק בשל סובייקטיביות עין האדם הצופה באדי הפחמימנים. השיטה השנייה היא ניתוח הרכב הגז באמצעות גז כרומטוגרף בשילוב עם שיטת החישוב המשמשת לאומדן נקודת הטל של הפחמימן. זוהי מתודולוגיה מקבילה למדידת נקודת העיבוי של פחמימן שחסרונה העיקרי גלום במורכבותה. השיטה השלישית והפחות נפוצה בתעשייה היא מדידת ההרכב הנוזלי בפחמימן (PHLC). בעזרת שיטה זו ניתן למדוד ביעילות את כמות הפחמימנים שהתעבו מן הגז הטבעי בטמפרטורה מסוימת. יתרון השיטה טמון בכך שניתן לתרגם את נתוני המדידה לתקני מסה וזרימה, אולם זוהי שיטה קשה ליישום שמתאימה יותר לעריכת בדיקות תקופתיות. למרות החסרונות האופייניים לכל אחת מן השיטות הללו, נעשה בהן שימוש ברמות הצלחה שונות לקביעת נקודת העיבוי של מרכיבי הגז הטבעי.
תחום בגיאולוגיה שעוסק בתנועת מי תהום בקרקע וסלעים
שכבת סלע, משקע או קרקע שלא מאפשרת למים לעבור דרכה. הסיבה האפשרית לכך היא היעדר הנקבוביות או נקבוביות קטנות מדי המקשות על מעבר מולקולות המים דרכן.
מנגנון אלקטרוני שתפקידו לשפר את נצילות ההמרה של מערך פוטוולטאי על ידי תיאום עומס עם מקור מתח בכל זמן נתון.
רישום חשמלי של הבאר למדידת מוליכות המבנה. בשל העובדה כי המוליכות החשמלית של מאגרי נפט נמוכה מזו של מאגרי מים, רישום זה יכול לסייע, באמצעות השוואתו לרישומים חשמליים למדידת התנגדות, לאבחנה בין מאגרי נפט למאגרי מים.
גז טבעי מורכב ממספר רב של מרכיבים בודדים החל ממימן ועד לשרשראות פחמימנים מורכבות. לכל מרכיב נקודת עיבוי שונה. נקודת העיבוי של הפחמימן היא הטמפ’ (בלחץ נתון) שבה מרכיבים פחמימניים של תערובת גז כלשהי העשירה בפחמימן, כגון גז טבעי, יתחילו לעבור ממצב צבירה גזי לנוזלי. נקודת העיבוי של הפחמימן וגם הלחץ תלויים בהרכב הגז. נקודת עיבוי הפחמימן משמשת כפרמטר אוניברסאלי חשוב לקביעת איכות במפרטי חוזה ומיושמת לאורך כל שרשרת אספקת הגז החל מעיבוד, הולכה וחלוקה ועד למשתמשי הקצה.
סילוק מזרם הגז של פחמימנים העשויים להתעבות בצורה נוזלית בצנרת
