פרויקט גט”ן דורש השקעות רחבות היקף במערכות עיבוי גט”ן ותשתיות אספקה אחרות ועל מפתחי הפרויקט להבטיח את החזר ההוצאות הללו. לאור כך, גז טבעי נוזלי נסחר ברובו במסגרת חוזים לטווח ארוך שנערכים בדרך כלל ל-10 עד 20 שנים. היקף המסחר בגט”ן בשוק הספוט עדיין מצומצם יחסית, ולכן מחירי הספוט של גט”ן לא יכולים לשמש כמחיר בסיסי בעסקאות מסוג זה.
למרות שגט”ן (וגז טבעי בד”כ) מתחרה בנפט ובפחם הן בענף ייצור חשמל והן במשק צריכה ישירה, רואים בו דלק מדרגה ראשונה זהה בערכו לנפט בשל ניקיונו היחסי, קלות יחסית בניצולו וכושר שינוע גבוה למרחקים גדולים בים.
אי יציבות גבוהה במחירי הספוט של גט”ן באה לידי ביטוי בהדרדרותם מן הערך הנע סביב 24$ ל-mmbtu בשנת 2008 לכ-4$ ל-mmbtu בשנת 2009.
בשל הסיבות הנזכרות לעיל, מחירי גט”ן באסיה מוצמדים לנפט גולמי כפי שהיה בעבר. סין היא מדינה נטולת משאבי גז טבעי. לאור זאת, לא קיים צורך בתחרות בין גט”ן למשאבי גז מקומיים בשוק הסיני, ולכן מחירי גט”ן בסין יכולים להיות גבוהים יותר בהשוואה לארה”ב והשוק האסייתי נחשב לאטרקטיבי בענף הגט”ן.
שיטה לתמחור גט”ן בשווקים אסייתיים, שהיוו כ-65% מן הצריכה העולמית ב-2007, נגזרת מעקומת S ההיסטורית (ראה גם עקומת S). לעיתים קרובות נקבעים לגט”ן מחירי תקרה ומחירי רצפה שמשתנים בהתאם למחיר הנפט, אך עם סטייה קלה שיוצרת את האות S. מחיר רצפה מספק אמצעי הגנה יעיל על כספי המשקיעים, בעוד שמחיר תקרה מגן באותה המידה על הקונים. מבחינה היסטורית, חוזי גט”ן ארוכי טווח הוצמדו למחירי הנפט הגולמי השכיחים, ועל פי רוב חישוב החוזה כולל 3 מרכיבים: מחיר הנפט, השיפוע והקבוע.
החישוב מתחיל במדד יחוס למחיר הנפט, כאשר הנפוץ ביותר הוא ה-JCC (Japanese Crude Cocktail) אשר משקף את הממוצע החודשי של סל המכיל את סוגי הנפט הגולמי השונים המיובאים ליפן. ה-JCC בדרך כלל תואם את התנודות במדדי יחוס גלובליים אחרים של נפט גולמי.
המחיר החוזי השני בגזירת מחיר הגט”ן קשור לסחירות וידוע בתור “שיפוע המחיר”. השיפוע מגדיר ביסודו את היחס בין מחירי הגז והנפט, ולאחר מכן הוא מוכפל ב- JCC. בממוצע, ל-1 MMBTU של גז יש 16.67% מתכולת האנרגיה של חבית נפט (כלומר יחס ה-1:6 של שווה ערך חום). שיפוע החוזה מוצג על פי רוב באחוזים – אם למשל נעשה שימוש ביחס שווה ערך חוםיחס שקילות חום, השיפוע יהיה 16.67%. השיפועים בחוזה הם על פי רוב נמוכים מ-16.67%, בדרך כלל סביב 14%-15%, אך הם עשויים להיות גבוהים יותר אם המוכר מוכן לשלם פרמייה על מחיר הנפט שווה ערך חום.
לחוזים מסוימים יש אחוזי שיפוע משתנים עבור רמות שונות של מחירי נפט. ישנן 4 צורות יסוד: הפשוטה ביותר היא עקומה של קו ישר ואחיד אשר חושפת הן את המוכר והן את הקונה לתנודות שליליות במחיר. סוג נוסף הוא עקומת S, אשר מכילה שיפוע מתון יותר עבור מחירי נפט נמוכים על מנת להגן על המוכר, ושיפוע מתון יותר עבור מחירי נפט גבוהים על מנת להגן על הקונה. שני הסוגים הנוספים הם ואריאציות של עקומת S, כאשר באחת רק המוכר זוכה להגנה מסוימת (רצפה), ובשנייה רק הקונה מוגן (תקרה).
המרכיב האחרון הוא הקבוע, אשר באופן כללי משקף מחיר קבוע אשר אינו תלוי בתנודות מחירי הנפט. רוב חוזי הגט”ן כוללים קבוע צנוע, בדרך כלל פחות מ- $1 MMBTU, אשר ככלל משקף קשר עקיף לעלויות השינוע.
מחירים בהנרי האב פיגרו אחרי המחירים בעולם בשנת 2008 גם בעקבות התגברות פוטנציאל להפקת גז מפצלים בארה”ב. רוב יבוא גז טבעי נוזלי בארה”ב נסחר במסגרת עסקאות מזדמנות (ספוט) או חוזים לטווח קצר, ולכן הוא מתומחר במועד הרכישה ולא במסגרת חוזה לטווח ארוך.
באירופה מחיר הגט”ן מוצמד בד”כ למחיר נפט מסוג ברנט וכאן מחירי הגט”ן מגוונים יותר בגלל התחרות עם גז טבעי שמגיע ממדינות אחרות דרך קו צינור ועם משאבים מקומיים. שוק הגט”ן עדיין מבוסס ברובו על חוזים (מכאן שהמחיר ותנאי המכירה אינם זמינים באופן מיידי) בעיקר באר”ב ואירופה (בעיקר בגלל הצורך בהשקעות גבוהות מאוד בתשתיות) ולא על עסקאות מזדמנות, אך יחד עם זאת מתקיימות גם עסקאות ספוט, כגון שילוח מטעני גט”ן ליעדים שבהם המחיר גבוה יותר.
כשמשווים בין מחירי גט”ן, יש לוודא שההשוואה נערכת על אותו הבסיס, כלומר על בסיס regasification- גז לאחר אידוי או על בסיס in-tank- גז מעובה. הדרך הסבירה היחידה לנקוב במחיר הגט”ן על מנת להשוות אותו למחיר הגז במערכת הולכה היא להשתמש במחירו לאחר אידוי מחדש כבסיס להשוואה זו.
על אף האמור לעיל, פעילות עסקית בשוק הספוט לגט”ן ממשיכה להתרחב בהשראת מאורעות בטווח הקצר וגורמים אחרים. במהלך מספר שנים סברו כי שלושה שווקי גט”ן- השוק האירופאי, השוק האסייתי והשוק האמריקאי, שלכל אחד מהם שיטת תמחור שונה, יתמזגו בסופו של דבר. כיום קיים ביסוס לטענה זו. לדוגמה, עקומת ה-S התיישרה, כלומר נוצר מצב שבו הבסיס לתמחור כמעט השתווה למחיר הנפט. בקטאר, אחת מספקיות הגט”ן הגדולות בעולם בימים אלה, בסיס לתמחור גט”ן השתווה למחיר הנפט. כאשר מקדם A הינו כ- 0.1710, הדבר מצביע על שויון למחיר הנפט. במציאות, ייתכן שקשה לתת הצדקה לכך בפרט כשמדובר בשיקולי תחרות עם מקורות אנרגיה אחרים כמו מזוט או פחם. “שיעור ההצמדה” למחיר הנפט עומד כיום על כ-85%.
