Category:

שווי הגז מוגדר כיחס בין מחירי גז למחירי נפט (באחוזים).

שווי = מחיר גז מחולק בחיר הנפט * מקדם המרה

כאשר הנפט נסחר ב-100$ לחבית, שווי הגז ביחס לנפט יהיה כ-17.2$ למיליון יחידות תרמיות בריטיות של גז טבעי.
בקרב מדינות המייצאות גז יש המאמינים כי גז טבעי אינו מוערך כראוי בשוק וכי מחירו צריך להיות כמחיר הנפט. הגורמים הללו מנמקים את עמדתם בכך שהגז לרוב יקר יותר להפקה בהשוואה לנפט וטמונים בו ערכים מוספים, כגון ערך סביבתי. השוק האסייתי לחוזים ארוכי טווח על גז טבעי נוזלי כבר נמצא במגמת עלייה לכיוון מחירי נפט.
בתקופות מסוימות נצפה דמיון רב מאוד בין מגמת מחירי הגז למגמת מחירי הנפט. כך למשל, ביולי 2008 ,כאשר הנפט נסחר ב-144$ לחבית, מחיר הגז טיפס לשיאו והגיע ל-13.69$ ל-mmbttu, וכאשר מחיר הנפט התרסק תוך שישה חודשים, הגז הטבעי צנח גם הוא ל-3$ ל-mmbtu – ירידה של 80%. במהלך השנתיים האחרונות מגמה זו נשברה, ולכן נפט וגז נסחרים על בסיס המרכיבים הייחודיים להם.

חיפושי נפט וגז בקרבת חופי ישראל מתמקדים ב-6 תצורות עיקריות: קשת קמטים סורית; הסלעים המזוזואים; העתק ים המלח; תצורות מתחילת תקופת המזוזואיקון; Saqiye Group ו- Hula Group (מאגרי גז ביוגני);

סלע משקע הבנוי מלוחות דקים של חרסית, הספוגים נפט גולמי ומתפצלים בקלות. ניתן להפיק מפצלים פחמימנים נוזליים וגזיים בתהליך זיקוק.

המונח ימי מייצג את אזור העבודות בים הפתוח, בעוד שהמונח יבשתי מתייחס לעבודות המתבצעות ביבשה.

1) מרבץ או מספר מרבצים של נפט מתחת לפני הקרקע. שדה נפט מורכב ממאגר בצורת מלכודת פחמימנים חסומה על ידי מבנה גיאולוגי אטום או בלתי חדיר. 2) אזור גיאוגרפי מעל מאגר נפט וגז

מבנה בתוך באר נפט שייתכן וניתן יהיה להפיק ממנו. מבנה נפט בדרך כלל ממוקם ישירות מתחת למבנה גז ומעל מבנה מים במידה ושלושת הזורמים הללו לכודים בסלע המאגר.

מנגנון המשמש לקידוח בקרקעית הים דומה במידה ניכרת למתקן קידוח יבשתי. ההבדל הוא שבקידוח יבשתי פני השטח מהווים פלטפורמה לקידוח, ואילו בים יש צורך בבניית פלטפורמה. תולדות הקידוח הימי החלו בשנת 1869, כאשר רולנד קיבל את אחד הפטנטים הראשונים עבור תכנון אסדת קידוח, אולם באר הנפט הראשונה נקדחה במפרץ מקסיקו בשנת 1947.