05.07.2009

היחס בין נפח החלל לבין הנפח של הסלע המוצק בתצורה, כדרך לציון כמה נפט, גז טבעי או מים יכולה התצורה להכיל. רק סלעי מאגר בעלי נקבוביות גבוהה, כגון אבני חול, יכולים להכיל נפט וגז.

הנפח היחסי של חללים בתווך

כולל שטיפה וייבוש קו צינור

שתי תכונות סלע אשר שולטות במעברם והילכדותם של הזורמים בסלעי משקע. ניצול משאבי הנפט תלוי בחלקו בתכונות החדירות והנקבוביות. נקבוביות היא היחס בין נפח הפתחים (חללים) לסך נפח החומר. תכונה זו מייצגת את קיבולת האחסון של חומר גיאולוגי.  חדירות היא מידת הקלות שבה הזורמים עוברים דרך סלע, משקע או קרקע. בדומה לנקבוביות, מידת החדירות תלויה באטימותו, צורתו וסיווגו של החומר הסלעי.  סלע בעל רמת נקבוביות גבוהה, אך ללא מעבר המקשר בין החללים (הנקבובים), לא יאפשר את מעבר הזורמים דרכו בשל היותם חסומים בתוך נקבוביות מנותקות אחת מן השנייה

מאגר נפט/גז הממוקם מתחת לשכבת מלח (כלומר מבנה ששקע לפני שכבת המלח). מבנים מסוג זה נמצאים עמוק מתחת לפני הים ונדרשות טכנולוגיות ושיטות חדשות על מנת שניתן יהיה לבצע בהם חיפושים ולפתחם. החיפושים שנערכו באגן סאנטוס בברזיל בשנת 2008 הביאו לתגלית נפט במבנה pre-salt שעומקו 3000-4000 מטרים ועומק מים של 1500-3000 מ’. פיתוח מאגרי ה-pre salt הוא תהליך יקר ומסובך.

בשנת 2008 הנפט הוביל ברשימת הסיכונים הפוליטיים ואחריו ניצב המזרח התיכון (כסיכון פוליטי מספר 2). הדבר נובע חלקית מן העובדה שהשוק היה שוק הדוק (tight) שגרם לשחיקה בעתודות הפקת הנפט והשארת השוק ללא רזרבות למקרה של אי יציבות, ובדיעבד השוק נחשף במידה ניכרת יותר לתנודות המחירים. בין המדינות המושפעות ביותר מהשלכות הגיאופוליטיקה של נפט נמנות היבואניות הגדולות (ארה”ב, אירופה, סין ויפן) ויצואניות הנפט הגדולות (ערב הסעודית, אופ”ק, מדינות בריה”מ לשעבר ומערב אפריקה). בדוגמאות ליחסי גומלין בין פוליטיקה למשק הנפט נכללים: קונפליקט בין רוסיה לבלרוס בשנת 2007; מלחמה בין רוסיה לגיאורגיה בשנת 2008; מהומות בניגריה; טרור; אירן שאיימה לחסום את מיצרי הורמוז המשמשים כמעבר ל-90% מן היצוא של מדינות המפרץ הפרסי; סכנת השתלטות איראן על הנפט העיראקי; המצב במזרח התיכון. השפעת הספקולנטים על מחיר הנפט – התנהגות המחירים במהלך 2007-2008 מצביעה על אמונת הספקולנטים בעליית הסיכונים הגיאופוליטיים.

חברת בת של החברה Hoegh LNG אשר ממוקמת בנורבגיה. פעילותה המסחרית של חברה זו, אשר נמצאת בבעלות מלאה של ארה”ב, צפויה להתחיל בשנת 2011 עם קיבולת שילוח מקסימלית (send-out capacity) של 1.2 מיליארד רגל מעוקבת ליום. המיזם יכלול: ספינה אחת או יותר שיכילו על סיפונן מתקן איוד גט”ן, מתקני פריקה ועגינה עם קיבולת יומית מקסימלית ממוצעת של 800 מיליון רגל מעוקבות של גז טבעי; קו צינור ימי באורך 42 מייל שיהיה מיועד להולכת גז טבעי מן המסוף הימי לנמל מאנאטי שבמפרץ טמפה; קו צינור יבשתי באורך 4 מייל שיסתיים בתחנת קישור עם קווי צינור העוברים בתוך המדינה ומחוץ לגבולותיה.

מאגר או קבוצת מאגרים אשר לכולם מערכת לחץ משותפת; מאגר נפט