Category:

לאחד בין שני שטחי אדמה או יותר ליחידה אחת למטרת קידוח

עתודות בלתי מוכחות שקיימת סבירות נמוכה יותר לגבי היותן ניתנות להפקה בהשוואה לעתודות מסתברות, וזאת על בסיס ניתוח נתונים הנדסיים וגיאולוגיים. על פי שיטות ההסתברות, צריך להיות לפחות 10% הסתברות (P10) שהכמות המופקת בפועל תהיה שווה או תעלה על כמות העתודות המוערכות. דוגמאות לעתודות אפשריות: 1) עתודות שקיימת השערה לגבי הימצאותן מְעֶבֶר לאזורים המסווגים כמסתברים על בסיס ניתוח נתונים גיאולוגיים. 2) עתודות בתצורות שהתגלו כנושאות נפט, אך ייתכן ולא יהיה ניתן להפיקן בכמויות מסחריות. 3) עתודות נלוות המופקות בעת קידוח למטרת חיזוק הבאר בתנאים של אי ודאות טכנית. 4) פרויקט מתוכנן שטרם יצא לפועל או שקיים ספק מבוסס לגבי פיתוחו בכמויות מסחריות. 5) עתודות הממוקמות נמוך יותר מבחינה מבנית בהשוואה לאזור המוכח.

הרוצה בהיתר מוקדם לעריכת בדיקות מוקדמות כדי לעמוד על הסיכויים לגילוי נפט, למעט קדיחות-ניסיון, יגיש למנהל בקשה על כך, המנהל רשאי להעניק היתר על כל שטח ובכל תנאי שיראה לנכון או לדחות את הבקשה

איחוד בין שטחי אדמה קטנים לצורך פיתוח שדה נפט

המחיר שקבעו “שבע האחיות” (חברות הנפט הגדולות – אקסון, טקסקו, מוביל, שברון, גולף, Shell ו-BP) לכל סוג גולמי נקרא posted price

לפי הגדרת המשרד לתשתיות לאומיות, ההיתר מעניק לחברה את הזכות לבצע ניסיון חיפוש הקודם להתחייבות קדיחת הבאר במהלך תקופת הרישיון. התנאי לקבלת זכות הקדימה הייחודית כרוך בהתחייבות החברה לבצע בדיקות מוקדמות על פי תוכנית העבודה הנדרשת.

לחץ הידרוסטטי בתוך נקבוביות מאגר או לחץ מים בתחתית באר

חברות אנגליות שביצועו ב-2007 סקר היתכנות ראשוני לקליטת LNG במדינת ישראל

שלושה אלמנטים נחוצים לקיומו של מאגר מפיק בכמויות מסחריות הם נקבוביות, חדירות ולחץ. נקבוביות: אחוז הנפח הנקבובי. חדירות: מידת היכולת להעביר נוזלים. לחץ: לחץ הזורמים בתוך נקבוביות המאגר. במילים אחרות, הנקבוביות פירושה מידת יכולת הסלע לאגור נוזלים. אפקטיביות של תכונה זו נמדדת בנפח נקבובי המקשר בין נקבוביות הסלע, כלומר הנקבוביות לבדה אינה מספיקה לחיזוי קיומו של מאגר נפט/גז, אלא חייב להיות שביל שיאפשר מעבר זורמים בין הנקבוביות. חדירות היא מידת יכולתו של הסלע להעביר דרכו זורמים וזוהי תכונת שמיוחסת באופן ישיר לתצורה גיאולוגית. לחץ הוא מידת הכוח שמפעיל הזורם על נקבובית המאגר. הלחץ בתוך המאגר משתנה עם הזמן ולכן יש צורך בהגדרת אינדיקטור מסוים שישמש כקו מנחה, במקרה זה הלחץ שנמדד לראשונה במאגר (initial pressure). על מנת להבין כיצד שלושת התכונות הללו פועלות יחדיו, נשתמש בדוגמה של ספוג רגיל. ספוג יעיל הוא ספוג בעל נקבוביות וחדירות טובה, תכונות המאפשרות לו לספוג את הנוזלים, כלומר לאגור אותם. אך כיצד ניתן להוציא את הנוזלים? במקרה של ספוג קל מאוד לעשות זאת, מכיוון שהפעלת לחץ על הספוג בכל מידה שהיא גורמת לשחרור נוזלים. בהשוואה לספוג, הטבע פחות מסביר פנים, בייחוד כאשר מדובר בהפקת משאבים. תעשיית נפט וגז מצאה דרכים רבות להגברת הנקבוביות במטרה להגביר את לחץ הזורמים במאגר. השיטה הנפוצה ביותר להגברת הנקבוביות היא שבירה הידראולית של מבנה היעד. השיטה כוללת הזרקת חומר מזרז, בד”כ תערובת חומצות מלח, אל תוך המבנה המיועד להפקה. בנוסף לתערובת, מזריקים כמויות גדולות של מים בלחץ גבוה. שילוב זה של תערובת ולחץ הוא אמצעי יעיל ביותר להגברת הנקבוביות. אולם אין די בכך, כיוון שללא בקרת לחץ נכונה בבור הבאר, יעילותה של הנקבוביות המוגברת מוטלת בספק. אחת השיטות להנמכת לחץ היא קידוח בארות הזרקה שישמשו לאחסון חלק מזורמי המאגר ולעיתים אף להגברת זרימתם של נפט/גז אל תוך בור הבאר. הפיתרון הטוב ביותר לבקרה נכונה של לחץ בתוך הבאר היא שמירה על הלחץ הראשוני במאגר לאורך זמן רב ככל האפשר. לדוגמה, בקבוק ספריי ציור מיוצר עם שסתום המשמש לבקרת שיעור הזרימה. במידה ונסיר את השסתום מן הבקבוק, ניוותר ללא מנגנון ויסות לחץ ויהיה לנו קשה לנצל את הספריי בייעודו המקורי. מאפיינים דומים ניתן לייחס לבאר נפט. ניתן לפתוח לגמרי את הבאר ולהפיק ממנה תוך זמן קצר ובכמויות גדולות, אך המפתח לתפוקה בשיעור המרבי הוא השימוש בתכונות הנקבוביות, החדירות והלחץ ככלי לבקרת תהליך ההפקה.

אחוז הנקבוביות בתצורה; הנפח הכולל של הנקבוביות בסלע שמקיים תנאים גיאולוגיים מתאימים לאגירת פחמימנים או מים