בחוזה farmout (מכירת חלק מהרישיון) זהו היחס בין ההוצאות לחלק היחסי מן הרווח מהרישיון. ישנו מספר סוגי הסדרים לפיצוי ה-farmor (הצד המוכר את האינטרס) על הוצאות החיפוש: ground floor deal – במסגרת הסדר זה ה-farmee (צד שרוכש את האינטרס) יישא בהוצאות החיפוש ויקבל את אחוז ההשתתפות היחסי בהתאם להשקעתו. ב-two for one promote – כאשר הקונה מקבל רק מחצית מהרווח תמורת מימון מלא של הוצאות החיפוש.
נערכת בדיקת מעבדה לזורמי המאגר במגוון תנאי לחץ, נפח וטמפרטורה לקביעת מאפייניו והתנהגותו של הזורם.
כאשר במשק האנרגיה ניתנת עדיפות לצרכנים מסוג מסוים. למשל, כאשר רוסיה ניתקה את אספקת הגז הטבעי לאוקראינה, הצרכנים הביתיים באוקראינה קיבלו עדיפות בחלוקת הגז על פני צרכנים תעשייתיים. שיטות תיעדוף מיושמות בדרך כלל כאשר ביקוש גובר על היצע.
במסגרת הסכם אופייני לחלוקת התפוקה-production sharing agreement, הקבלן אחראי על פיתוח שדה הנפט ונושא בכל הוצאות חיפוש ופיתוח. בתמורה, הוא מקבל את חלקו מהרווח הנקי על תפוקת נפט/גז. הקבלן חשוף בפני סיכונים טכניים וכלכליים.
הוצאות תפעול ותחזוקת בארות נפט/גז, כולל ציוד ומתקנים נלווים, הוצאות פחת, הוצאות על מתקנים וציוד עזר והוצאות אחרות על תפעול ותחזוקה של הבארות הללו כולל ציוד ומתקנים נלווים. הם מהווים חלק מעלויות הפקת נפט וגז, כגון: עלויות כוח אדם לתפעול בארות ומתקנים נלווים; שיפוצים ותחזוקה;חומרים, אספקת ציוד, דלקים ושירותים המשמשים לתפעול בארות כולל ציוד ומתקנים נלווים; מיסי רכוש והוצאות ביטוח על נכסים מוכחים ובארות, כולל ציוד ומתקנים נלווים; מיסי כרייה; פחת, אזילה והפחתות על רכישה מהוונת, הוצאות חיפושים והוצאות פיתוח אינם נכללים בהוצאות הפקה, אך מהווים חלק מעלויות הפקת נפט וגז בנוסף לעלויות הפקה (מיצוי) המוגדרות לעיל. בהוצאות הפקה נכללות העלויות הבאות: עובדי בארות ותחזוקה; תערובות לתפעול תהליכי הפקה ותכניות הפקה משנית; תפעול מתקני עיבוד גז טבעי; היטלי מכס; מיסי כרייה.
טכנולוגית מפתח לשיטה סייסמית בחיפושי הנפט. טכנולוגיה זו פועלת היטב במבנים גיאולוגיים מורכבים, כגון מתחת לשכבות מלח, שברים בשכבות בסיס של סלעים ושכבות high-velocity (שכבות שהגל הסייסמי עובר דרכן במהירות רבה) אחרות. בהשוואה לטכנולוגיה סייסמית קונבנציונלית המבוססת על נקודת הנחה כי הגלים הסיסמיים מתפשטים בקרנות ישרים, PSDM היא טכנולוגיה שיש להשקיע בה יותר זמן וכסף, אך היא נחשבת למדויקת יותר בקביעת מבנה מאגרי נפט וגז.
לפי התפיסה הבינלאומית, קצב ההפקה המינימלי שנדרש לפיתוח פרויקט גט”ן הינו 10 מיליון מ”ק גז טבעי ליום. יש צורך בתכנון הדרכים האופטימליות לפיתוח תגלית גז, כולל מספר הבארות לקידוח, על מנת להצדיק את עלויות הפיתוח ולהתאים בין התפוקה לצריכת השוק. קצב ההפקה הממוצע מבאר גז טבעי הינו 75 MMscf/D
