Category:

הסכם בין הצדדים השותפים בבאר לבין מדינת היעד באשר לאחוז התפוקה שכל צד יקבל אחרי שכל אחד מן השותפים ינכה את נתח הוצאותיו. הקבלן (חברת חיפושים והפקה) בדרך כלל נושא בכל העלויות והסיכונים הכרוכים בחיפושים, פיתוח והפקה. בתמורה, במידה ויתגלו כמויות מסחריות, הקבלן תחילה מקבל את החזר העלויות עד תקרה מסוימת וגם את אחוז התפוקה על פי ההסכם הנקרא profit hydrocarbons. הממשלה מחזיקה בבעלות, אך זכויות הפחמימנים עוברות לקבלן בהתאם לאחוז המוסכם מראש. שיטה זו נפוצה לרוב בתחומי שיפוט שבהם מערכת המשפט נתפסת כרשות בלתי יציבה שאינה מספקת הגנה ראויה על השקעות החברה. לכן, חברת נפט/גז דורשת לערוך חוזה עם הממשל או עם חברה ממשלתית לשם הבטחת אמצעי הגנה נוספים בעזרת חקיקה בינלאומית. גם מדינות היעד לקידוחי נפט/גז תומכות בשיטה מכיוון שהדבר מעניק להן ביטחון נוסף בשל היותן שותפות לרווחים שלעיתים מתחלקים טרם החזר מלוא ההשקעה בנכס נפט/גז. במקרים אלו תחילה מחלקים את התפוקה לשני מרכיבים: מרכיב העלות – עלותו של נכס נפט/גז, ומרכיב הרווח – הרווח שמניב הנכס. היחס המותר בין שני המרכיבים הללו לשנה נתונה ברוב המקרים מוגבל על מנת להבטיח שמרכיב הרווח יהיה חיובי ושהמדינה תקבל לכל הפחות תשואה מינימלית חודשית או שנתית. בשיטת ה-PSC נכללים גם מס הכנסה, תמלוגים, מענקים, ודמי חכירה ליצירת מערכת פיננסית מקיפה. המערכת דומה מבחינה זו למערכת זיכיונות.

בדיקה שנערכת לאמידת קצב ההפקה היומי מן הבאר. מתבצע לאחר רישום חשמלי, בייחוד אם ממצאי הרישום לא מובילים למסקנות. מטרת המבחן לספק ממצאים נוספים על מבנה גז. מבחן הפקה עולה לא מעט כסף ועלול להימשך כשבועיים.

שילוב בין מבחן הפקה לבין בדיקת לחץ בתחתית הבאר במטרה לאמוד את השפעת הזרמים בעוצמות שונות על הלחץ בתוך המבנה המפיק על מנת לאבחן את המאפיינים הפיסיים של המאגר ולאמוד את שיעור הזרימה המקסימלי.

בסיום שלב הקדיחה בכל קידוח נפט לאחר ניתוח המידע ישנן שתי אפשרויות: נטישת הקידוח או ביצוע מבחני הפקה. בעזרת המידע המתקבל מן הלוגים לסוגיהם, מן הליבות ומהמידע המתקבל במהלך הקדיחה ובהתבסס על ניתוח של ממצאים אלו נבחרים אזורים המהווים פוטנציאל להפקה – אזורים ברי הפקה. במהלך המבחן עצמו נעשות פעולות הגורמות לנוזלים – נפט או מים – או לגז שבמקטע הנבחן לזרום החוצה מבור הקידוח. מטרת המבחנים בכל קידוח נפט נועדה לבדוק איזה סוג של נוזלים או גז יש במקטע ואת קצב ההפקה הצפוי

צינור דיפון שבתוכו בדרך כלל מותקן צינור הפקה

מאגר פוטנציאלי שמאפייניו הוגדרו במידה הנדרשת לסימונו כיעד ראוי לקידוח.

פרויקט לפיתוח פרוספקט מתמקד בהערכת סיכויים לתגלית וטווח עתודות במסגרת תכנית לפיתוח מסחרי של התגלית.

השלב הראשון בהפקת פחמימנים. בשלב זה, מקורות אנרגיה טבעיים במאגר כגון גז, מים או כוח כבידה דוחפים את הפחמימנים דרך חלל הקידוח אל פני הקרקע. הלחץ ההתחלתי במאגר גבוה באופן ניכר מן הלחץ הנמדד בבור הקידוח. ההפרש העצום הזה בין הלחצים מניע מכוח הטבע את הפחמימנים לכיוון פני הקרקע, אך בעקבות ההפקה יורד הלחץ הטבעי במאגר ויחד עמו גם הלחץ הדיפרנציאלי. על מנת להוריד את הלחץ בבור הקידוח או להעלות את הלחץ הדיפרנציאלי, קיים צורך ביישום כלי הפקה מכאניים, כגון מוט שאיבה, משאבה חשמלית שקועה או מתקן להפקת גז. הפקה באמצעות ציוד מכאני מסווגת כהפקה ראשונית. מכאן ששיטת הפקה ראשונית מנצלת את הלחץ הטבעי במאגר כמנוע להעלאת החומר אל פני הקרקע.

היקף התפוקה בניכוי עלויות הפקת הנפט בנוסף להוצאות שיחולקו בין השותפים לבין ממשלת מדינת היעד במסגרת הסכם לחלוקת התפוקה (production sharing agreement).

הסכום הנותר לאחר כיסוי ההוצאות

יעד חיפושים ראשוני מתייחס בדרך כלל למאגר הפוטנציאלי ביותר מבחינת חברת נפט וגז. יעד חיפושים משני מתייחס למאגרים פוטנציאליים אחרים בשכבות סלע שמעל או מתחת ליעד ראשוני, ונחשבים לפחות אטרקטיביים ממנו ממגוון רחב של סיבות, כגון איכות משתנה, נקבוביות וחדירות ירודה וכו’.  לעיתים במציאות היעדים המשניים מתבררים כפרודוקטיביים יותר מיעדים ראשוניים, ולעיתים שני היעדים יכולים להיות “מניבים” או “בלתי מניבים” באותה המידה.