Category:

יכולתה היצרנית המתמשכת של באר

ראה בנפרד חלוקה יחסית וחלוקה מתעדפת למתקן גיזוז גט”ן

סקר לחץ נערך בבאר גז טבעי בתום השנה הראשונה להפקה, ולאחר מכן מדי שנה. הצורך בסקר נובע מן הנטייה לירידת לחץ במשך חייו המפיקים של מאגר גז, ומטרתו לאמוד את כמות הגז הנותר שניתן להפיק. הלחץ במאגר יורד בצורה קווית ביחס לנפח (כל 1% של גז שמוצה אמור לפי הכלל לגרום לירידה של 1% בלחץ המאגר), ולכן זהו כלי אפקטיבי לאמידת היקף העתודות שיוותרו לאחר מספר שנות הפקה. למשל, אם כעבור 5 שנים ממצים שליש משדה גז בחוזה של 15 שנים, הלחץ במאגר ירד גם הוא בשליש. מכאן שכאשר חברה בעלת מוניטין מפעילה את שדה הגז, היא מודעת להיקף הגז הטבעי שנותר בשדה. אם הלחץ הראשוני בשדה שווה ל-2000 PSI וכעבור 5 שנים הלחץ ירד ל-1500 PSI, ניתן להסיק שחייה המפיקים של באר גז מסתכמים ב-15 שנים. הסקר מסייע בידי החברה המפעילה לאמוד באופן מדויק יותר את תפוקת הבאר.

רישיון הניתן על ידי המדינה כדי לאפשר לבעל הרישיון להפיק פחמימנים בשטח חזקתו

חללים שמקורם בהרכב הסלע עצמו. ראה גם נקבוביות משנית

הנפח המופק [חביות ליום, למשל] חלקי הירידה בלחץ (P.S.Iׂ). כלי מתמטי למדידת כושר המאגר להוליך זורמים אל חלל הבאר.

תהליך שכולל מיצוי זורמי המבנה המפיק מבאר נפט, הפרדה בין החומרים השונים ואחסונם, מדידה והכנת התוצרים לאספקה. החברות המפיקות שואפות למצות את מירב הפחמימנים משדות נפט וגז.

חלוקת תפוקה בין מאגרים ובארות או חלוקת קיבולת בין משלחים וכדומה במערכת הולכה

אחת משלושת השיטות המקובלות להפרדת חנקן מגז טבעי. שיטת ספיחה תוך חילופי לחץ משתמשת בעמודות המכילות חומר סופח (פחמן) להפרדת החנקן מן הפחמימנים ויכולה להיות אפקטיבית גם כאשר גז טבעי מכיל חנקן בכמויות גדולות. היתרון הייחודי של שיטה זו הוא גמישות מבחינת גודל. ניתן לעשות בה שימוש במתקנים קטנים בעלי כושר עיבוד מקסימלי של 100,000 מ”ק גז טבעי ליום, וכמוכן במתקנים גדולים שמסוגלים לעבד מיליוני מ”ק ביום.