מיפוי קרקעית הים לצורך ביצוע עבודות הנדסיות להנחת תשתיות הפקה וקווי צינור ימיים. הסקרים מספקים נתונים לצורכי בטימרטיה וכמוכן ניתן להפיק מהם מידע על תכונות קרקעית הים ועל מבנה השכבות הגיאולוגיות הסמוכות לה. מידע זה נועד לסייע לתכנון הנדסי של התשתיות הנדרשות על מנת להביא את בארות הפיתוח לשלב ההפקה.
מבנה גיאולוגי תת-קרקעי, נקבובי או סדוק שאוגר נפט או גז. סלעי מאגר נפוצים הם אבן סיד, דולומיט, אבן חול או השילוב ביניהם. מאגר נפט לוכד בדרך כלל שלושה סוגי זורמים – גז, נפט ומים והנפט הינו החומר הדומיננטי. שלושת הזורמים הללו נבדלים אחד ממשנהו במשקל סגולי, ולכן במאגר נפט טיפוסי מתקיימת הפרדה בין חומרים – הגז לכוד במקטע העליון של המאגר, הנפט – במקטע האמצעי והמים במקטע התחתון. בנוסף להיווצרותו כפקק או בתמיסה, לעיתים נוצרות מלכודות גז שאינן מקושרות למלכודות נפט ; במצב כזה המאגר נקרא מאגר גז.
קיימים מספר גורמים לעלייה במחירי הנפט: בעיות היצע המלוות בירידות תפוקה במדינות מסוימות שמפיקות נפט, כגון מקסיקו, חוסר יציבות בתעשיית הנפט במדינות כמו בוונצואלה או ניגריה וירידה אפשרית בכושר הפקה של מדינות המזרח התיכון; עלייה דרסטית בביקוש לנפט במדינות כגון סין והודו מול ירידה בהיצע; חולשת הדולר וחוסר יציבות פוליטית במספר מדינות המפיקות נפט; סוחרים ספקולטיביים המשתמשים במחיר הנפט כאופציית גידור כנגד האינפלציה וכהגנה מפני צניחת הדולר; התמודדות חברות נפט וגז עם קשיים כלכליים וטכנולוגיים גוברים במגזר חיפושים והפקה; תחזיות עלייה בצריכת הנפט העולמית ביותר מ-50% בשני העשורים הבאים
כל אומדן של כמויות המשאבים כרוך בחוסר ודאות ולכן יש לבטא אותו כטווח פוטנציאלי. תפקיד שלושת הקטגוריות הראשוניות של העתודות (מוכחות, מסתברות ואפשריות) הוא להציג את טווח חוסר הוודאות באומדן היקף הנפט שקיים פוטנציאל להפיקו ממאגר מוּכר. אומדנים מסוג זה, המתבצעים בעבור כל באר או מאגר, עשויים להיקבע על פי שיטות דטרמיניסטיות או הסתברותיות, ולאחר מכן הם מגובשים בעבור כל טווח האגירה / הפרויקט. אומדן חוסר הודאות בעבור כל טווח אגירה עשוי “להשתדרג” במשך הזמן מאקספלורציה לגילוי, פיתוח והפקה. דרך זו מספקת בסיס אפקטיבי ביותר לאמידת התאמת המתודולוגיות המיושמות.
מתקן ראשי לאחסון גז בבריטניה שממוקם ב-Rough Field (אתר לאחסון גז טבעי) בים הצפוני. המתקן הוקם על ידי חברת BG לפני כ-20 שנים כאמצעי אחסון אסטרטגי למתן מענה במקרה של נפילת רשת ארצית או הפסקת הפקה מאחד מבין שדות הגז הגדולים. כושר האספקה של המתקן נאמד ב-1.5 מיליארד מ”ק ליום במשך כ-100 ימים. הוא קולט את הגז ממערכת הולכה ארצית ומנוצל כיום בעיקר כזירת מסחר, כלומר לרכישת גז ולאחסונו בימי שפל מבחינת המחיר ולמכירתו בימים שבהם המחיר גבוה.
פרויקט הזרמה הפוכה של קצא”א היא מערכת ייחודית מסוגה בתכונתה הדו כיוונית מאפשרת הזרמת נפט גולמי מהים התיכון לים סוף. ההנחה, כי הגידול היצוא הנפט הגולמי, המופק ברוסיה וברפובליקות המרכז אסיאתיות יכול להוות תחליף ו/או מקור אספקה חדש למדינות במזרח הרחוק
התהליך המתמשך של איסוף ושילוב בין נתונים גיאולוגיים, גיאופיזיים, פטרופיסיים וטכניים על המאגר על מנת ליצור תמונה מגובשת שתשקף את מירב מאפייני המאגר.
נפט וגז הלכודים במאגר על פי השערות ואין נתונים ספציפיים שיעידו על נוכחותם. לדוגמה, ניתן לסווג מקור אנרגיה כמשאב כאשר מתקיימים תנאים גיאולוגיים חיוביים להתהוותו. אין להתבלבל בין משאבים לעתודות. ראה עתודות.
חברת הנפט הגדולה באירופה. בשנת 2004 Shell נקלעה לפרשה מביכה כאשר הודתה שהגזימה באומדן המאגרים המוכחים שלה ונאלצה להוריד מן הנתונים 20 אחוז, צעד שהוביל לחקירות רגולטוריות ולתביעות, וכן לקנסות בסך 150 מיליון דולר.
