שילוב בין מאפייני המאגר – טמפרטורה, לחץ, עומק וצפיפות לחישוב השינוי בלחץ בבור הבאר.
שכבות שבונות את סלע משקע
אסדת קידוח ניידת המקובעת לקרקעית הים ביעד הקידוח באמצעות סיפונה התחתון, בעוד שהסיפון העליון נשאר מעל פני המים. לאחר השלמת הקידוח, משיטים את המשטח מחדש באמצעות שאיבת מים מסיפון תחתון על מנת לאפשר את הורדתו למיקום אחר. מתקני קידוח תת ימי פועלים בד”כ בעומקים שבין 3.5-25.5 מ’
תגליות שלא ניתן לפתח בגלל בעיות גיאופוליטיות או קשיים בהובלת העתודות למוקדי הצריכה בדרך מוצדקת כלכלית. מכאן שלא כל תגלית ניתנת למימוש כלכלי.
הלחץ הנמדד בבאר נפט לאחר סגירתה לפרק זמן מסוים, בד”כ ל-24 או 72 שעות. כאשר מאגר נפט/גז מתגלה לראשונה, הלחץ הסטטי שווה ללחץ הראשוני הנמדד במאגר טרם תחילת ההפקה. לאחר תחילת ההפקה הלחץ הסטטי מתקרב ללחץ הממוצע בתוך המאגר.
מתקן ימי נייד למטרת קידוח הנתמך ע”י מבנים דמויי “סירת-גשר” ששקועים מתחת לפני המים. המשטחית מורמת בדרך כלל לגובה של 30 מ’ או יותר מעל המבנים (סירות-הגשר) באמצעות עמודי פלדה גדולים. בהגיעו למיקום הרצוי, המתקן מוצף באיטיות עד שהוא מגיע לקרקעית הים. לאחר סיום הקידוח, המים נשאבים ממיכלי הציפה, המתקן מוצף מחדש על פני המים ומונע למיקום הבא. צוללות הגלים, כפי שהן ידועות בשמן הלא רשמי, פועלות במים רדודים יחסית מכיוון שהן חייבות להיות מקובעות לקרקעית הים.
כוח הפועל בתוך מסת הסלע או מעליה והמבוטא ביחידת משקל לשטח, כגון טון לאינץ’ מרובע.
