Category:

המחיר הממוצע לנפט של 12 חברות הארגון מטיבים לשקף את התמונה בשוק הנפט

בשנות ה- 20 גילה הגיאולוג הדרום אפריקני די טויט, מאובנים רבים בסלעי דרום אפריקה, דרום אמריקה והודו. הוא הבחין שהמאובנים זהים, אך לעומת זאת מאובנים מתקופת גיל זו חסרים בחצי הכדור הצפוני, כלומר חסרים בסלעים מתור הטריאס אשר קדם לתקופת היורא. מכאן הוא הגיע למסקנה שגוש היבשות האחד, כלומר דרום אמריקה, אפריקה, אנטארקטיקה ואוסטרליה, היוו גוף יבשתי אחד: גונדוונה, ואילו הגוש הצפוני: אמריקה הצפונית, אירופה, גרינלנד ואסיה, היוו גוש יבשתי שני: לרואסיה. בעידן שלפני תקופת הטריאס היו היבשות מחוברות לגוש יבשתי אחד גדול שנקרא: פנגיאה. פנגיאה הייתה מוקפת על ידי אוקיינוס קדום: פנתלסה. בין יבשת אפריקה ובין לרואסיה הפריד ים קדום הוא ים תטיס. היווצרותו של האוקיינוס האטלנטי התחילה בשבר גדול שהפריד את יבשות אירופה ואפריקה מיבשת אמריקה. עם התרחקותן זו מזו, נוצר האוקיינוס האטלנטי, אשר מתרחב בהתמדה עד עצם היום

שטח המים (עד 12 מייל ימיים) שבין קו הגבול הימי של המדינה לבין קו החוף שלה.

מימי החופין של מדינת ישראל הינם המים הטריטוריאליים שלה והם מורכבים מרצועת הים וקרקע הים הנמתחת מ”קווי הבסיס הישרים” בכיוון הים הפתוח עד למרחק של 12 מייל ימי.

קיימים שני אמצעים להובלת נפט לצרכי מסחר בינלאומי: מכליות וקווי צינור. המכליות מאפשרות הובלה בין-יבשתית של נפט ונחשבות לאמצעי היעיל והגמיש ביותר בעלות נמוכה. קווי הצינור ,לעומת זאת, הם ברירת המחדל להולכה טרנס-יבשתית. אין אחידות בגודלן ובסוגיהן של המכליות. לכל נתיב מסחר נבחרת מכלית בגודל המתאים ביותר מבחינה כלכלית תוך לקיחה בחשבון את משך המסע, את גודלם של המיצרים והנמלים ואת היקף המטען. לכן, המכליות המשמשות לייצוא נפט גולמי מן המזרח התיכון, בכמויות עצומות ולמרחקים גדולים, הן מכליות ה-VLCC, שבדרך כלל מובילות יותר מ-2 מיליון חביות נפט למסע. גודל המכליות הללו אינו מאפשר את כניסתן לכל הנמלים בארה”ב, מלבד נמל הנפט בלואיזיאנה. בשל כך קיים צורך בהעברת המטען שעל סיפונן למכליות קטנות יותר. לעומת זאת, מכליות שמוצאן באיים הקריביים או בדרום אמריקה, הן בדרך כלל קטנות יותר, דבר המאפשר גישה ישירה לכל הנמלים בארה”ב. בשל ההפרשים הכה עצומים בין גדלי המכליות, לעיתים עלות המסע הקצר על בסיס חבית נפט עלולה להיות גבוהה יותר מעלות המסע הארוך. קווי צינור הם אמצעי קריטי להולכת נפט באזורים נטולי נגישות ימית, וכמו כן לשחרור עומסים ולאספקת קיצורי דרך. הנתיב היחיד למסחר בין אזורים גיאוגרפיים שונים שמתבסס כיום כולו על קווי צינור הוא נתיב המשמש להולכת נפט מרוסיה לאירופה. קיים גם צורך בקווי צינור ליצוא הנפט המופק מאזור הים הכספי, אזור שבו מתנהל וויכוח מסחרי ופוליטי סביב הקמת קו צינור חוצה גבולות בינלאומיים ובמרכזו טיעון אחד בולט: הפגיעות הפוליטית שלהם. העדפת קווי צינור על פני אמצעים אחרים להעברת נפט ניכרת בנתיבי מסחר פנים- אזוריים. הם מהווים את האופציה הדומיננטית לנתיב הובלה טרנס-יבשתי, מכיוון שעלותם נמוכה יותר מיתר החלופות, כגון מסילות או כבישים, וגם בשל העובדה כי נושא הפגיעות הפוליטית בקושי או כמעט ולא עומד על הפרק בתוך גבולות המדינה או בין המדינות השכנות, כגון קנדה וארה”ב. פיתוח קווי צינור בקוטר גדול בזמן מלחמת העולם השנייה יצר את התשתית לפיתוח רשת רחבה של קווי צינור בצפון אמריקה. רשת זו מיועדת להולכת נפט גולמי ומוצריו בתוך שטחי קנדה, מקנדה לארה”ב ובשטחי ארה”ב. אורכה 200,000 מייל והיא יכולה לשמש, לאחר עריכת חישובי נפח ומרחק מתאימים, להעברת כשני שלישים מסך היקף מטעני הנפט המיועדים לשילוח

טקטוניקה היא חקר שינוי צורתו ומבנהו של קרום כדור הארץ. טקטוניקת הלוחות היא שינוי צורתם ומבניהם של לוחות קרום כדור הארץ.

הסכם בנוגע לשימוש במסוף. לדוגמה, כאשר חברה מסוימת רוכשת את כלל קיבולת מסוף גט”ן או חלק מן הקיבולת. בין אבני יסוד להסכמי שימוש במסוף גט”ן נמנים הסדרי עגינה ופריקה, אחסון גט”ן, גיזוז גט”ן, הובלה לנקודת אספקה מחדש (כולל אספקת גז מחדש על בסיס זרם משולב). בין נושאי המפתח בהסכמי השימוש נמנים: קביעת מועד הגעת המכלית ושילוח גז, ניהול מלאי (כולל השלכות השימוש במכליות גדולות), איכות תערובת הגז, סעד משפטי לבעל המסוף בגין אי אספקת שירותים, אכיפת use it or lose it ומסחר בשוק הובלה משני.

תהליכים שמתרחשים בליתוספירה וגורמים לשינוי במבנה הסלעים.

ההיטל החל על משלחי הגט”ן עבור השימוש בטרמינל רה-גזיפיקציה. גובה התשלום בשנת 2002 עמד על כ-0.40$ ל-mmbtu וב-2008 0.70$/mmbtu באירופה. הגורם העיקרי לעליה בתעריף הוא עלות גבוהה יותר של בנית הטרמינלים בעקבות עליה במחירי הפלדה, עלויות האחסון ועלייה כללית בשיעור ההוצאות על גבי המסוף