תמונת הדמיה דו ממדית של תת הקרקע. היא מייצרת תצוגה סייסמית, כלומר חתך דו מימדי של פני תת הקרקע. חתך זה ידוע כסייסמי 2D- מכיוון שהוא מראה את הרוחב ואת העומק. אלה הם קווים סייסמיים הנסקרים כל אחד לחוד, ולכן לרוב ישנם מרווחים משמעותיים בין שני קווים סמוכים (בד”כ 1 ק”מ או יותר).
קיבולת פנויה במיכל נוזלים; מרחב פנוי במיכל שמולא בנוזל
הכוח המרבי שניתן להפעיל על הצינור מבלי שהוא יתפוצץ או “ישבר”. החוזק המרבי של הפלדה נקבע ע”י בדיקה שנערכת בזמן ייצור הצינור.
מכלית גדולה המיועדת לשינוע DWT 500,000 נפט גולמי
תחנות דחיסה הן אמצעי עזר לשיטעון גז בטריטוריה נרחבת, כמו למשל שילוח גז מרוסיה דרך אוקראינה לשווקים אירופאיים.
קו צינור באורך 1,287 ק”מ שמוליך יותר ממיליון חביות נפט ליום מדאד-הורס (ליד מפרץ פרודו) לוואלדז שבאלסקה. עבודות להנחת צינור זה הסתיימו בשנת 1977.
המרחק האנכי בין נקודה בבאר (בד”כ עומק נוכחי או סופי) לבין נקודה מעל שפת הבאר, בד”כ מעל המתאם kelly bushing. זוהי אחת המדידות הראשוניות שנלקחות ע”י צוות קידוח יחד עם מדידת עומק. TVD הוא נתון חשוב לקביעת הלחץ בתחתית בור הבאר.
צינורות בלחץ גבוה (הולכה) ולחץ נמוך (חלוקה)
משקעים תת-ימיים שנוצרו עקב הצטברויות סחף מאסיביות בדלתות נהר. למעשה, מקורן של תצורות גיאולוגיות הוא בסחף תת-ימי הגורם לפיזור כמויות עצומות של משקעים קלאסטיים אל תוך מעמקי האוקיינוס.
שם כללי לאזור בקרום כדוה”א, שהתפתח באופן שמאפשר לכידת נפט או גז מתחת לפני השטח. מבנה סלעי (לרוב סלע משקע) או טקטוני המשמש כמאגר נפט/ גז. אחד היסודות העיקריים של כל מלכודת הוא סלע כיסוי בלתי חדיר, אשר מצוי מעל לשכבת הפחמימנים ומונע את בריחתם מן המלכודת. המלכודות נחלקות לשני סוגים עיקריים: מלכודת מבנה ומלכודת שכבתית. מלכודות מבנה נוצרות על-ידי שינוי-צורה מקומי של השכבות בתהליכים גיאולוגיים של קימוט או העתק או שניהם גם יחד. עריכת סקר סייסמי היא בד”כ הדרך הקלה ביותר לגילוי מבנים מסוג זה וייתכן כי פרוספקט בודד יחשוף מספר מטרות פחמימניות. לעומת זאת מלכודות שכבתיות מתהוות כתוצאה משינויים בתכונות הסלעים הבונים את המאגר. אלו הן מלכודות קשות יותר לפענוח בשיטה סייסמית וקיים סיכון גבוה להטעיה באשר להימצאות הפחמימנים בתוכן
