מגמה חדשה בקרב מדינות לאום, כגון מדינות המזה”ת, רוסיה ודרום אמריקה שממשלותיהן שומרות בנחישות על שליטה מלאה במשאבי הנפט שלהן ולא חולקות ברווחיהן, וזאת גם על חשבון טכניקות חיפושים יעילות יותר ויכולת פיננסית גבוהה של חברות הנפט הבינלאומיות שלמעשה גובר ניתוקן מאזורים עתירי אנרגיה. לדוגמה, ערב הסעודית בעלת עתודות הנפט הגדולות ביותר בעולם, אוסרת על פי חוק כניסת חברות זרות למטרת חיפושי נפט. במדינות אשר מתירות לחברות זרות לערוך חיפושים בשטחן, כגון ניגריה, אלג’יריה ואנגולה, הממשלות מנסות לחדש משא ומתן על חוזים על מנת לזכות בנתח גדול יותר מן הרווחים.
יכולת לצמצם את כמות המשאבים לניצול (לא רק אנרגיה) ולקבל את אותה התוצאה/התפוקה.
תהליך רב שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי, להערכה ולבקרה של סיכונים, במטרה לבטלם או לפחות לצמצמם במידת האפשר. שלבי תהליך ניהול הסיכונים הם: (א) זיהוי גורמי-סיכון, (ב) ניתוח סיכונים, (ג) הערכת סיכונים, (ד) בקרת סיכונים. אין באמת הצדקה לשימוש במונח “סקר סיכונים” כי ניהול סיכונים הוא תהליך מקצועי ומורכב, ושימוש במונח “סקר” מציג תהליך זה בפשטנות יתר
גורם שיש בו פוטנציאל לגרימת פגיעה בבריאות או נזק אחר לאדם, לרכוש או לסביבה. הגורם יכול להיות פיסיקלי, כימי, ביולוגי, ארגונומי או אחר, וכן מתקן, חומר, תהליך, מצב של מערכת, מצב בריאות או התנהגות בריאותית
