ועידת אוספר, אשר התכנסה ב-1992, יצרה שיתוף פעולה בינלאומי שנמשך עד היום, בנושא הגנה על הסביבה הימית של אזור צפון מזרח האוקיינוס האטלנטי. הועידה היוותה את עדכונם ושילובם של הסכמי ועידת אוסלו משנת 1972 לגבי השלכת פסולת לים והסכמי ועידת פריס משנת 1974 לגבי מקורות יבשתיים לזיהום ימי. המדינות החתומות על הסכמי הועידה הן בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שבדיה, בריטניה וצפון אירלנד, וזאת בנוסף לאיחוד האירופי, לוקסמבורג ושווייץ. ועידת אוספר פירסמה שמות של חומרים שדורגו על פי רמות הזיהום שלהם ויוחסו לרשימה “ירוקה”, “אפורה” ו”שחורה”. ברשימה “השחורה” נכללו חומרים אסורים להשלכה, כגון כספית, קדיום, חומרי נפט יציבים ופחמימנים שמקורם בנפט. תקנות ועידת אוספר נקבעו תוך לקיחה בחשבון את מידת יציבות החומרים (persistence), מידת רעילות ופוטנציאל הצטברות ביולוגית של הכימיקלים בפסולת קידוח. הסכמי הועידה התבססו על מספר עקרונות, כולל עיקרון הזהירות המונעת, עיקרון “המזהם משלם”, הטכניקות הזמינות הטובות ביותר (BAT), ופעילות סביבתית טובה ביותר (BEP) תוך שימוש בטכנולוגיה “נקייה”.
05.07.2009
