Category:

הפרדה בין מרכיבי שירות/ מוצר המסופק ע”י גוף יחיד והפיכת כל מרכיב למוצר או שירות נפרד המסופק ע”י גופים שונים. במצב של שוק מופרד, צרכני ענף האנרגיה אינם מחויבים לרכוש את שירותי ההולכה, השיווק והאחסון מאותו הספק. כאשר חברה משולבת אנכית מחויבת להתפצל למספר גופים, לעיתים קרובות עליה להתמחות במרכיב אחד מן השירות/ המוצר ולערוך שינוי מבני שיאפשר את החלוקה של שאר מרכיבי השירות בין גופים אחרים.

מה מייחד את אורניום לעומת יסודות כימיים אחרים? קיימים בטבע אטומי אורניום בלתי יציבים עד כדי פירוק או ביקוע ובדיעבד -שחרור אנרגיה. ישנם אטומים, שדחיפה קטנה מניטרון תהיה מספקת בכדי לבקוע את הגרעין שלהם. האטומים הללו נקראים “בקיעים”. בטבע קיים איזוטופ בקיע אחד של אורניום – U235. זוהי התכונה הייחודית לאורניום. אורניום גולמי נכרה במחצבות ולאחר מכן מזוקק לתרכובת אורניום מוצקה בצבע צהוב, המכונה “עוגה צהובה”. העוגה הצהובה מומרת למגוון סגסגות או תרכובת אורניום, שישמשו כדלק גרעיני. מהו הרכבו של אורניום בטבע? בטבע קיימים 3 איזוטופים של אורניום. האיזוטופ הבקיע U235 מהווה רק 0.72% מן האיזוטופים הללו. האיזוטופ השכיח ביותר (99.2745%) הוא U238. השאר – %0.0055 הוא U234 . אורניום-238 ואורנים -234 אינם בקיעים, אך למרות זאת בעלי ערך. האיזוטופים הללו מכונים “אורניום מופרה”, או במילים אחרות אטומים שהופכים לבקיעים לאחר שקולטים או לוכדים נייטרון. אורניום 234 קולט ניטרון ובדיעבד הופך לאורניום-235. אורניום-238 קולט נייטרון ובדיעבד הופך לפלוטוניום -239 – חומר בקיע שאינו מצוי בטבע. מהו אורניום מועשר? היחס בין כמות אורניום-235 לאורניום-238 קובע את רמת האנרגטיות של דלק גרעיני. האורניום הטבעי איננו אנרגטי דיו על מנת לשמש כדלק בכורי מים קלים; איננו עמיד בפני תגובות ביקוע. לכן, בכורים מסוג זה נדרש אורניום עם שיעור גבוה יותר של אורניום -235, המצוי בטבע והמכונה “אורניום מועשר”. בכורי מים קלים נעשה שימוש בדלק המכיל כ-3%-5% של אורניום-235. כאשר נעשה שימוש באורניום בתחנות כוח גרעיניות, כדור אחד של אורניום בגדול קצה הזרת שלנו, שווה בערכו לאנרגיה שניתן להפיק מ-1780 פאונד פחם, 17,000 רגליים מעוקבות של גז טבעי או 149 גלוני נפט. טון אחד של אורניום מייצר אנרגיה בכמות השקולה לאנרגיה שניתן להפיק מבין 10,000-16,000 טון נפט. יתרון נוסף של אורניום הוא השכיחות היחסית שלו בטבע בשילוב עם העובדה כי המדינות המובילות ביצוא אורניום הן מדינות בעלות יציבות פוליטית עם פוטנציאל להיצע זמין למאות שנים. בנוסף לכך, בשל צפיפותו הגבוהה, אורניום פחות חשוף לשיבושים בהובלה ובאחסון, מאשר דלקים מאובנים.

סוכנות פדרלית שמתמקדת בהגנה על בריאות הציבור ושמירה על איכות הסביבה (אוויר, מים ואדמה). היא פועלת משנת 1970 ומופקדת בעיקר על יישום המדיניות הסביבתית של ארה”ב.

אגודת האנרגיה של ארה”ב (USEA) היא ועדה המייצגת את ארה”ב במועצה העולמית לאנרגיה (WEC). ה-USEA הינה התאחדות ארגונים ציבוריים ופרטיים העוסקים בתחום האנרגיה, תאגידים וגופים ממשלתיים. USEA מייצגת אינטרסים נרחבים של מגזר האנרגיה בארה”ב על ידי הגברת המודעות בנושאי אנרגיה הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. בשיתוף עם סוכנות ארה”ב לפיתוח בינלאומי ומשרד האנרגיה של ארה”ב, USEA מממנת את המיזם לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה. ה-USEA מממנת דוחות מדיניות וועדות העוסקות בנושאי אנרגיה לאומיים וגלובליים, וכמו כן מסחר עם מדינות אחרות וביקורים חינוכיים הדדיים. האגודה פתוחה לכל הארגונים המגלים עניין בסקטור האנרגיה של ארה”ב.

סיכוני חיתום בתעשיית האנרגיה מדורגים גבוה בהשוואה לתעשיות אחרות. בין הסיכונים הללו נמנים ריכוז ערכים גבוה, תנאי תפעול קשים, סביבת עבודה עוינת לעיתים קרובות, תלות עסקית מורכבת ותנאי מזג אוויר קשים. הפסדים דו שנתיים הנובעים מנזקים פיסיים ושיבושים עסקיים נלווים מסתכמים לבדם בלא מעט מיליארדי דולרים, בעוד שחתמי ביטוח נושאים ברוב העלויות ההפסד. החתמים המנפיקים הון מניות בעבור החברות העוסקות בהפקה ימית של נפט וגז, שוקלים האם ניתן לקבל תגמול הולם בתמורה לנטילת הסיכונים הכבדים (ולעיתים גם קשים להערכה) הללו, תוך לקיחה בחשבון הן את ההפסדים “הנורמליים” והן את ההפסדים הבלתי ניתנים לחיזוי. המדד הטוב ביותר לאמידת הרווחיות של חברות ביטוח בתעשיית האנרגיה הוא פרק זמן ארוך, כגון 10 שנים, אך יחד עם זאת חייב להיות איזון הולם בין הסיכון לתגמול, אחרת מה הטעם בנטילת סיכונים גבוהים שכאלה? סופת הוריקן “איוון” יצרה הפסדים עסקיים מצטברים בהיקף גדול מן הצפוי, כתוצאה מהנזק שנגרם ע”י סחף בוץ ימי לצינורות נפט תת-ימיים נחוצים. גילן ומצבן של אסדות הקידוח היו גורמי המפתח להיקף נזקי סופה זו, שהתרחשה בשנת 2004. סופות “קטרינה” ו”ריטה” משמשות באופן דומה כתזכורות לגביית מחיר גבוה מדי ומלמדות על היקף הפגיעה בחברות נפט וגז כתוצאה מנזק ישיר לנכסיהן או על העלייה במימדי הפגיעה כתוצאה מהשלכת הנזק על לקוחות וספקים. הערכת המאפיינים הטכניים של כל סיכון צריכה להתבצע ברמה הגבוהה ביותר. כמוכן, יש להימנע מן הפיתוי להתמקד באסון טבע שהתרחש לאחרונה ולהתעלם מן הסיכונים התפעוליים בעלי חשיבות, כגון שריפה, פיצוץ ושבר מכני. איכות תקני ניהול ותחזוקה נובעת באופן ישיר מן הלקחים שהופקו בעקבות ההפסד ומאפשרת לעשות אבחנה בין שני סיכונים דומים לכאורה. פיתרונות משביעי רצון בתכנית הכנה לסופה, מעבר לנושאים הקשורים בהגנה ושמירה על חיי אדם, מהווים את המפתח להערכת סיכונים. נושאים חשובים לבדיקה הם סגירה מאורגנת ומתוזמנת של תחנות כוח, אסדות קידוח וכו’, טיפול בחומרים מסוכנים והליכי תפעול בטוחים. נדרשת הערכה יסודית של ההשלמות לכיסוי ביטוחי בסיסי. כיצד ההשלמות הללו עלולות להגדיל את סכום הפיצוי בהצעה, הגדרת גבול אחריות מעשי וכיצד לתמחר את הכיסוי המשלים הם הנושאים החיוניים שעל החתם לפתור, כגון פינוי הריסות, בטיחותן של בארות נפט, שיבושים עסקיים אפשריים. עליות חדות במחירים כתוצאה משיבושים בתשתיות מרכזיות של שרשרת האספקה והשלכתן על רווחי מפעיל רשת החשמל הם נושאים מוכרים בקרב חתמי ביטוח בענף החשמל, המנפיקים פוליסות שמתייחסות להפסד ריאלי ועלות יומית מקסימלית. שיפור הטכניקות לפיקוח על הצטברות הסיכונים ולהדמיית הפסדים הוא צעד הכרחי להבטחת בקרה אפקטיבית על תיק המניות ומתן מענה לצורך ההולך והגובר ברמת דיווח גבוהה. פיזור גיאוגרפי בתוך התיק הוא כלי איזון אפקטיבי המשמש את חתמי הביטוח (ולעיתים גם את חברות האנרגיה עצמן) בהערכת הסיכונים הנובעים מאסונות טבע וייתכן גם בחיפוש יעדים “ידידותיים” יותר מהבחינה הזו ברחבי העולם.