הסכם סחר שלפיו שני צדדים, לדוגמה היצרן והספק, עורכים ביניהם חוזה לאספקת חשמל בזמן מוסכם בעתיד
נמצא בשימוש בענף הבניה (סלילת כבישים) ובתעשיית חומרי בידוד.
שימוש ביותר מסוג דלק אחד.
רכב בעל שני מנועים נפרדים הפועלים כל אחד לחוד. כלי רכב ייעודיים שממונעים בגז טבעי מתוכננים לתדלוק בגז טבעי בלבד, בעוד שכלי רכב דו-דלקיים וכלי רכב היברידיים יכולים לפעול גם בבנזין או סולר. כלי רכב דו-דלקיים מאפשרים לצרכנים לנצל את הזמינות הרבה של בנזין או סולר, אך יחד עם זאת להשתמש בחלופה נקייה וכלכלית יותר כאשר הגז הטבעי זמין. גז טבעי מאוחסן במיכלי דלק לחץ גבוה, ולכן עבור כלי רכב דו-דלקיים נדרשות שתי מערכות תדלוק נפרדות שתופסות מרחב בתא מטען/תא נוסעים
המהווה כ- 10% – 15% מכלל האפר – נראה כחול גס בצבע אפור כהה שגודל חלקיקיו, שהם תלכידים של הגרגרים המיקרוניים, עד 10 מ”מ (60% – 70% ממנו קטנים מ- 2 מ”מ)
חומר אורגני המתגבש בתהליך היווצרות הנפט, כגון אספלט המשמש לסלילת כבישים
גזים פחממניים מעובים פרופן ובוטן המאוחסנים תחת לחץ מתון (כ-125 פאונדים לאינץ’ מרובע ו-30 פאונדים לאינץ’ מרובע בהתאמה) במיכלים
שימוש במאובני צמחים ויצורים חיים לחישוב גיל השכבות ועריכת השוואה ביניהן, תוך שילוב עקרונות של פליאונטולוגיה וסטרטיגרפיה. בתעשיית הנפט, המונח ביוסטרטיגרפיה מיוחס לרוב לשימוש במיקרו-מאובנים יבשתיים וימיים לקביעת גילם היחסי או המוחלט ונסיבות ההצטברות של תצורה מסוימת, סלע אם או מאגר פוטנציאלי
הפקת דלקים סינטטיים מביומסה בדרך תרמו-כימית. מטרת תהליכי ה-BTL היא להפיק מרכיבי דלק בעלי תכונות דומות לדלק מאובנים (בנזין) ולדלקי דיזל שניתן יהיה לעשות בהם שימוש במערכות קיימות לחלוקת דלק ובמנועים סטנדרטיים. למרות שתהליכי הפקת דלקים סינטטיים הם תהליכים מוכרים היטב שיושמו תוך שימוש בחומרי גלם מאובנים, כגון מתאן או פחם, ביו-דלקים שמופקים בטכנולוגיות הללו אינם זמינים בשוק נכון להיום. המרת ביומסה לדלק הוא אחד התהליכים המבטיחים ביותר בענף הדלקים. היתרונות הבולטים של ביו-דלק סינטטי גלומים בפרודוקטיביות גבוהה של ביומסה (עד 4000 ליטר להקטר), פוטנציאל גבוה לצימצום פליטת פחמן דו-חמצני ביותר מ-90%, ואיכותו הגבוהה שאינה ניצבת בפני מגבלות שימוש כלשהן הן במנועים של היום והן במנועי הדור הבא.
