Category:

ענן גז בוער המתפשט במהלך ה-BLEVE של כימיקל דליק. כדור האש מורכב מן החומר שרותח כתוצאה מהתבקעות המיכל ומחומר הנפלט כארוסול במהלך ההתפוצצות. הסכנה העיקרית שנובעת מכדור אש היא קרינה תרמית.

בעירה המתפשטת דרך תווך גזי או דרך שטח הפנים של חומר הנפץ ומונעת על ידי העברת חום. חזית הלהבה מתקדמת בקצב איטי יחסית (מהירות תת-קולית) בהשוואה לדטונציה על-קולית.

סוג של התפוצצות העלולה להתרחש כאשר מתבקע מיכל שבו מאוחסן נוזל דחוס בלחץ גבוה.

ההתפוצצות יכולה ליצור סיכונים גבוהים. היא יכולה להתרחש גם במיכל שבו מאוחסן חומר, אשר בלחץ אטמוספרי הוא גז, אך בדחיסה בלחץ גבוה הוא במצב נוזלי (לדוגמה: גז פחמימני מעובה – גפ”מ).

הבהרה: החומר המאוחסן במיכל הוא נוזל ומעליו שכבת גז. אם המיכל מתבקע, כתוצאה משיתוך (קורוזיה), חימום (כתוצאה מדליקה בקרבתו, לדוגמה), או מלחץ גבוה מדי – הגז ייפלט ממנו במהירות רבה, תוך ירידה חדה של הלחץ במיכל. כתוצאה מכך נוצר גל ראשוני של על-לחץ, שמקורו בנקודת הבקיעה. ירידת הלחץ הפתאומית במיכל, גורמת לרתיחה מואצת של הנוזל המאוחסן ויצירה מהירה של אדים בכמות רבה מאד. הלחץ שיוצרים האדים יכול להיות גבוה מאד ולגרום לגל על-לחץ שני, בעוצמה גדולה מזו של הגל הראשון, שיביא לפיצוצו של מיכל האחסון ולהרס מוחלט שלו. אם הגז המאוחסן הוא גם דליק – הפיצוץ ילווה בהתלקחות של ענן הגז ויצירת תופעת “כדור- אש”, שיגבירו את הסיכונים בתאונה מסוג זה.

מדד למגמת התנועה של האוויר כלפי מעלה או כלפי מטה באטמוספרה תוך יצירת טורבולנטיות. עוצמת הטורבולנטיות באטמוספרה משתנה בכל פרק זמן נתון בהתאם לרמת הקרינה המגיעה מהשמש ובהשראת גורמים אחרים. המטאורולוגים מדרגים את עוצמת הטורבולנטיות על פי סולם של 6 דרגות מ-A עד F. כאשר קרינה סולארית מתונה או חזקה מחממת את האוויר הסמוך לקרקע וגורמת לערבול חזק, האטמוספרה תדורג כבלתי יציבה.

אי יציבות אטמוספרית מדורגת כ-A או B (טורבולנטיות שבאה לידי ביטוי בתנועת אוויר חזקה כלפי מעלה או כלפי מטה). טורבולנטיות נמוכה, לעומת זאת, באה לידי ביטוי בהיעדר קרינה סולארית או קרינה חלשה סמוך לפני הקרקע. במקרה זה, האטמוספרה מדורגת כיציבה בסיווג E או F. דרגות C ו-D מייצגות טורבולנטיות מתונה, או במילים אחרות יציבות אטמוספרית מתונה. במצב זה מהירות הרוח גבוהה יחסית וקרינת השמש מתונה.

סכום המשקלים האטומיים של כל האטומים במולקולה (משקל שלמולקולה אחת בחומר).

ריכוז חומר באויר המהווה סכנה מיידית לחייו או לבריאותו של הנחשף (עד כדי מניעת היכולת להימלט מהזירה). ערך ה-IDLH נקבע מראש בספרות המקצועית הרלוונטית.

ריכוז חומר מסוכן באויר המהווה עשירית (1/10) מריכוז ה-IDLH של החומר. שהייה בריכוזים העולים על ערך ה-LOC לאורך זמן עלולה לגרום לתופעות בריאותיות אצל הנחשף.

שחרור אלים של אנרגיה הנגרם ע”י כימיקל (בד”כ למעט תגובה גרעינית); גם – ההצתה המשנית של דלק/ תערובת אדי דלק בחלל הפיצוץ, שגורמת ללחצים כבדים מאוד. חזית הלהבה מתקדמת במהירות על-קולית כגל הלם. דטונציה מסבה נזק רב באופן משמעותי בהשוואה לדפלגרציה.

נוזלים שונים מסווגים על ידי הגופים NFPA ו-DOT בהתאם לנקודת ההבזקה שלהם. נוזלים מסווגים כבעירים כאשר נקודת ההבזקה שלהם גבוהה מ- °C37.8. נוזלים בעירים אינם ניצתים בקלות (בהשוואה ל”נוזלים דליקים”), אבל נחשבים כמסוכנים.

ריכוז האדים המקסימלי מעל הנוזל במרחב סגור בתנאי לחץ וטמפרטורה סביבתיים. ככל שעולה ריכוז הרוויה של החומר, כך עולה הפוטנציאל שלו להחליף את האוויר. מנגד, במרחב עם חומר בעלי ריכוז רוויה נמוך גם ריכוז האדים יהיה נמוך.

תכונה זו משתנה עם הטמפרטורה – נוזל בטמפרטורה גבוהה הוא חומר בעל ריכוז רוויה גבוה. ריכוז הרוויה של גז בתנאי טמפרטורה ולחץ אופפים הוא 100%(1,000,000 ppm).