Category:

לקבוע ולאכוף תקני בנייה המבוססים על מדיניות חיסכון באנרגיה, מדודי שמש ועד לתאורה בחרדי מדרגות, מבידוד חלונות ודלתות ועד מיחזור המים. בעזרת מדיניות מסוג זה ניתן לחסוך בעד כ- 5% מכלל צריכת האנרגיה העולמית

גל סייסמי או קולי

היקף האנרגיה שנצרכה (במישרין או בעקיפין) בייצור מוצר או במתן שירות. נמדד בנקודת הייצור או בנקודת מתן השירות בהתאם.

במשק החשמל זוהי האנרגיה המנוצלת בכל שלבי תהליך ייצור החשמל: עיבוד, הולכה וחלוקה. היקף האנרגיה הנדרש כדי להפיק תוצר בשווי 1$.

כמות המזהמים המקסימלית שניתן לפלוט על פי חוק ממקור יחיד

לשימור האנרגיה מספר יתרונות: שימור אנרגיה תורם משמעותית לירידה בנטל כלכלי שנובע מן התלות ביבוא אנרגיה. שימור אנרגיה מוביל לצמצום צריכת האנרגיה ובדיעבד לצמצום הוצאות על אנרגיה מצד הצרכנים. הפחתת זיהום אוויר כתוצאה מהתייעלות בצריכת האנרגיה. מדיניות של שימור אנרגיה היא מדיניות שפועלת להבטחת ניצול מוצרי אנרגיה סופיים באופן יעיל ביותר. דוגמאות למדיניות בתחום זה: חיסכון באנרגיה, שימוש רציונאלי באנרגיה, המרת צורת אנרגיה אחת לצורה אחרת, שימור אנרגיה כולל החדרה ואכיפה של תקני בנייה חוסכי אנרגיה בבנייה למגורים, מדודי שמש ועד לתאורה בחרדי מדרגות, מבידוד חלונות ודלתות ועד מחזור המים עשויות לחסוך 5% מכלל צריכת האנרגיה העולמית (לדוגמה, אנרגיה סולרית, אנרגיית הרוח ואנרגיה גיאותרמית כתחליף לדלק מאובנים).

המונח נמצא בשימוש בעיקר ברמה הלאומית. ברמה המיקרו-כלכלית ישנה עדיפות למונח ניהול אנרגיה Energy management. עלות השקעה בחיסכון של קווט”ש נמוכה באופן ניכר למשק מאשר עלות ייצור קווט”ש ולכן התייעלות אנרגטית כמדיניות ארוכת טווח עדיפה למשק לאומי על פני הגדלת ההיצע. להתייעלות אנרגטית חמישה יתרונות מרכזיים: הקטנת מצבת העומסים ברמה הלאומית; שיטוח עקום הגידול השנתי המשפיע גם על שיקולי הקמת תחנות כוח חדשות; חיסכון כספי; הפחתת היקף הפליטות של CO2; השקעות נמוכות יותר מהשקעות בייצור כל קוו”טש באנרגיה מתכלה ובאנרגיה מתחדשת. מרבית הטכנולוגיות להתייעלות אנרגטית הוכיחו את עצמן ופועלות בהצלחה. החסמים העיקריים המונעים את יישומן הם רגולציה ממשלתית ומחסור במימון, בייחוד בעקבות מחסור בערבויות להבטחת תזרים תשלומי החיסכון.