Category:

מחייב הורדת מיסים במקומות אחרים כדי לקזז את ההשלכות הכספיות על הצרכנים אך עדיין להשפיע על צריכת האנרגיה.

הערך הכלכלי מאי אספקת חשמל (VOLL – Value of Lost Load) הוא הערך במונחים כלכליים של ההשלכות מחשמל שאינו מסופק בעקבות כשל או תקלה במערכת החשמל.

ערך זה הוא העלות אותה יהיה מוכן צרכן לשלם עבור מניעת אירוע של אי אספקת חשמל.

ממירים את הזרם הישיר שמופק מפאנלים של מערכות כוח סולאריות לזרם החילופין

 

מערכות ייצור קטנות הנקראות טרי־גנרציה מונעות גז ומאפשרות נצילות משופרת. לשם השוואה: אם לתחנה המופעלת על פחם יש ניצולת מתוך חומרי הגלם של 30%; ולתחנה המונעת על גז יש ניצולת של 50% – תחנה כזו מגיעה לניצולת של 80%

 

מגזר החשמל מתאפיין בהיקף ייצור קבוע יחסית בפרק זמן קצר, ומנגד בביקוש בלתי יציב במהלך היום. בנוסף לכך, עלות ייצור החשמל משתנה במשך היום עם תוספת עלות בגין שיא הצריכה, מכיוון שעל ספק שירותי החשמל להפעיל עתודות ייצור, דבר המייקר את עלות הפעלת תחנת הכוח. זאת ועוד: ייצור החשמל ממקורות מתחדשים (רוח,שמש) אינו זמין בכל שעות היממה, אלא רק כאשר התנאים מאפשרים זאת.

לאור האמור לעיל, טכנולוגיה לאחסון אנרגיה חשמלית שתוכל לתת מענה בשעת הצורך, תהווה פריצת דרך משמעותית בענף חלוקת החשמל. התקנים לאחסון חשמל יסייעו בניהול אספקת החשמל בשעות שיא ובאיזון הרשת.

תהליך חדש שפותח באוניברסיטת סטנפורד המנצל בו-זמנית הן את אנרגיית האור והן את אנרגיית החום של קרינת השמש לשם יצור חשמל, בדרך שתוכל להפוך ייצור של חשמל סולארי ליעיל פי שניים ויותר מאשר השיטות הקיימות היום, ולהפוך אותו בכך לזול דיו בכדי שיהיה בר-תחרות יחסית לנפט.

שלא כמו בשיטות פוטו-וולטאיות המשמשות כיום בלוחות סולאריים – בהן היעילות פוחתת ככל שהטמפרטורה עולה – התהליך החדש דווקא מצטיין בטמפרטורות גבוהות. בתהליך החדשני טמון הפוטנציאל לקבלת יעילות הגבוהה מזו של שיטות המרה תרמיות או פוטו-וולטאיות.

בנוסף, החומרים הנדרשים לבניית המתקן המנצל את השיטה הינם זולים וזמינים – כלומר, האנרגיה המיוצרת באמצעותה תהיה כלכלית. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Nature Materials.

כדי למונע שיחרור מוצרי ביקוע רדיואקטיביים, מתוכנן הכור הגרעיני על עיקרון שרשרת המחסומים. שרשרת המחסומים מייצגת סדרה של מכשולים המונעים או המעכבים יציאת מוצרי הביקוע לסביבה. שרשרת זו מורכבת מהיסודות הבאים:

– הדלק – הדלק בכורים גרעיניים מוצק. מרבית מוצרי הביקוע הרדיואקטיביים נמצאים בתוך הדלק עצמו, ורק מוצרי הביקוע הגזיים, שהם חלק קטן ממנו, עוברים דיפוזיה אל פני שטח הדלק. לכן, החלק הגדול של מוצרי ביקוע יישאר תמיד בדלק.
– העטיפה – תפקיד העטיפה העוטפת את הדלק, למנוע ממוצרי הביקוע שליד הדלק וממוצרי הביקוע הגזיים מלדלוף אל מחוץ לדלק.
– מערכת קירור סגורה- מערכת הקירור סגורה ואין ממנה יציאות אל מחוץ לכור. אם תהיה תקלה ומוצרי הביקוע ידלפו אל המערכת, הם יישארו במערכת.
– מיכל הכור – מיכל הכור משמש כמחסום לשיחרור מוצרי הביקוע מליבת הכור.
– מאטם – תפקיד המאטם הוא למונע דליפת מוצרי ביקוע אל האטמוספרה, גם אם הם הצליחו לדלוף ממיכל הכור או ממערכת הקירור. המאטם עשוי מפלדה ובטון מזוין ונמצא במצב של תת לחץ, כלומר אפילו אם תהיה פריצה במאטם, הדלפה תהיה פנימה אל הבניין ולא מן הבניין החוצה.
– אזור הכור – בחירת אזור הכור צריכה לענות על 2 דרישות. הדרישה הראשונה היא אזור שאינו מושפע מאסונות טבע, כגון רעידות אדמה והוריקנים. לכן, מיקום האתר חייב להיות באזור בלתי פעיל מבחינה סייסמית ושאין בו הוריקנים. כמו כן, הקרקע באזור הכור חייבת להיות יציבה. הדרישה השניה היא למנוע פגיעה באוכלוסייה במקרה ונפרצו כל המכשולים הקודמים. האזור חייב להיות רחוק מריכוזי אוכלוסייה. גם כיווני הרוח צריכים להיות רוב הזמן לאזורים בלתי מיושבים.
– פינוי – המחסום האחרון, במקרה ונפרצו כל המחסומים הקודמים, הוא פינוי התושבים. לכל תחנת כוח גרעינית חייבת להיות תוכנית לפינוי האוכלוסייה.