הפסקה זמנית וחלקית באספקת החשמל. הורדת מתח מערכתית חלקית וזמנית. ברוב המקרים, ספקי אנרגיה נוקטים ב-brownout מכוון כאמצעי חירום למניעת נפילה כוללת של המערכת (Blacking Out). ספק חשמל בדרך כלל יפחית את המתח של המערכת ב-10 עד 25 אחוז למשך זמן קצר.
כמות האנרגיה ביחידות של קילוואט שעה שיוצרו בפועל בשנה, מחולקת לכמות האנרגיה ביחידות של קילוואט שעה שהייתה מיוצרת בשנה לו הופעלה יחידת ייצור חשמל בהספק הנקוב שלה במשך כל השנה.
מונה שקורא את זרימת החשמל בשני כיוונים (כמו חשמל הנרכש מן הרשת במקביל לחשמל העודף המופק ומולך אל הרשת)
סוג נפוץ של כור מים קלים שמאפשר למים לרתוח בתוך הליבה ובדרך זו לייצר קיטור ישירות בתוך מכל הכור
הפסקת חשמל מלאה באזור מסוים
היכולת של גנרטורים מסוימים להפעיל את תחנת הכוח שלהם מחדש ללא הצורך בחיבור לרשת במקרה של קריסת המערכת. גנרטורים נטולי יכולת זו זקוקים למתח הרשת על מנת להפעיל מחדש את תחנת הכוח
תחנת כוח המיועדת לייצור אספקת חשמל בעומס בסיס. תחנות עומס בסיס הם מתקני הייצור המספקים את ביקוש האנרגיה המתמשך, במלואו או בחלקו, של אזור או מדינה מסוימים. מתקנים אלה גם מייצרים אנרגיה בשיעור קבוע, בדרך כלל בקצה הנמוך של סקאלת המחיר ביחס למתקני ייצור אחרים הזמינים במערכת. בישראל, תחנות הכוח הפחמיות פועלות כתחנות עומס בסיס.
יחידה המייצרת חשמל למטרת אספקה רציפה מספקת כמות מתח קבועה ללא התחשבות בסך האנרגיה שהרשת צורכת. היחידה פועלת בד”כ על דלקים בעלי עלות נמוכה, כגון פחם, ועוצמתה מאפשרת לה לספק את רוב המתח המנוצל ע”י הרשת בכל ימות השנה. לאור האמור לעיל, הקמת היחידות הללו כרוכה בעלויות גבוהות , אך עלויות תפעולן נמוכות. לעומת זאת, יחידות המיועדות לייצור חשמל בשעות שיא פועלות מספר שעות ביום , ולעיתים היקף פעילותן השנתי מסתכם בשעות בודדות בלבד. עלויות הקמת יחידות מסוג זה לרוב נמוכות (מכיוון שאינן פעילות רוב השנה), אך עלויות תפעולן גבוהות (אולם הן מתופעלות לפרקי זמן קצרים לעיתים רחוקות).
ההכנסה (התמורה) הנדרשת מספק השירות חֶלְקֵי ההכנסה בפועל (מכירות). העלות הממוצעת כוללת בד”כ את העלויות של תחנות כוח קיימות, קוי הולכה וחלוקה ומתקנים אחרים המשמשים את התחנה למטרת שירות לקוחותיה, עלויות ההפעלה והתחזוקה השוטפת והוצאות דלק
