16.08.2018

רפק, שמנוהלת על ידי רוני אורן, וקרן דנהאם האמריקנית, רכשו את אחזקתן הראשונית בתחנות – 57% – בחלקים שווים באוגוסט 2012 מידי קבוצת דלק. הן שילמו אז 5 מיליון דולר במזומן, ותשלום מותנה של 4–6 מיליון דולר עם השלמת הסגירה הפיננסית. בינואר 2014 רכשו השתיים 11.2% נוספים מהמניות כל אחת, תמורת 3.7 מיליון דולר. בהמשך הן החליפו מניות עם תחנה שלישית שהיתה בבעלותן, כך שרפק נשארה עם שתי התחנות האלה. ביתר המניות מחזיקה גת אנרגיה. את הטורבינות מקימה סימנס, בעלות של כ־700 מיליון שקל.

בניית התחנות היתה אמורה להסתיים במחצית השנייה של 2018, אך היא מתעכבת. לפי דו”חות רפק לרבעון השני שפורסמו אתמול, היא תסתיים רק ברבעון השני של 2019.

תחנת הכוח ברמת גבריאל שבמגדל העמק אמורה למכור את החשמל שתייצר, וכן קיטור ומים קרים, על פי הסכם בלעדי עם חברת נילית. תחנת הכוח שתוקם באזור התעשייה באלון תבור תמכור את החשמל והקיטור שתייצר, על פי הסכם בלעדי עם תנובה. אנרג’יאן אמורה לספק את הגז לתחנות.

18.06.2018

מדד זה מבטא את מספר השעות בהן לא תתאפשר הספקה של מלוא הביקוש וממדד זה ניתן להסיק את כמות האנרגיה שלא מסופק.

תוחלת מספר שעות אי האספקה יכול להיקבע כהחלטת מדיניות או באמצעות השוואה בין העלות המשקית מאי אספקת חשמל לבין העלות המשקית מתוספת יחידות ייצור.

 

 

28.04.2018

יצרני אנרגיה מתחדשות אשר אינם מחויבים בהעברת תכנית יצור. בארץ אלו כוללים מתקנים סולאריים, מתקני רוח ומתקני ביוגז.

יצרנים בהעמסה מחייבת אינם מעבירים למנהל המערכת תכנית ייצור. מנהל המערכת מכין תחזית יצור צפויה של יצרנים אלו לפי תחזית מזג האוויר ולפי ניסיון העבר.

27.04.2018
28.12.2017
14.12.2017
20.11.2017
11.11.2017
19.08.2017

ליעילות התחנה אין כל קשר למספר הקילוואט שהיא יכולה לייצר בשנה, אלא לכמות הגז/פחם הנדרשת לייצור כל קילוואט של חשמל.

תחנת כוח בעלת הספק של 1 מגהוואט תוכל לייצר 8,760 מגהוואט-שעה בשנה בין אם היעילות שלה היא 100% או 50%. ההבדל הוא שתחנה עם יעילות של 50% זקוקה לכמות כפולה של גז על מנת לייצר את אותה כמות חשמל.

1 מיליון BTU שווה ערך ל-293 קילוואט-שעה בתנאים של 100% יעילות.

גז נמכר ע”י המפיקים לפי הערך הקלורי העליון (HHV) בעוד תחנות כוח מחשבות אותו לפי הערך הקלורי התחתון (LHV). ההבדל ביניהם הוא כ-10% (טווח של 9%-11% בהתאם לאם החישוב נעשה מ-HHV  ל-LHV  או להפך).

לכן, יש להפחית 10% מ-293 קילוואט-שעה והתוצאה היא 265 קילוואט-שעה של חשמל.

אם יעילות התחנה היא 50%, היא זקוקה לכמות כפולה של גז כדי לייצר את אותה כמות של קילוואט-שעה, כלומר כל 1 מיליון BTU של גז מייצר רק 132.5 קילוואט-שעה של חשמל.

מכאן שלתחנת כוח בעלת הספק של 1 מגהוואט שיכולה באופן עקרוני לפעול 100% מן הזמן יהיה כושר ייצור של 8,760 מגהוואט-שעה בשנה, או 8,760,000 קילוואט-שעה. אם יעילות התחנה היא 50%, היא עדיין תוכל לייצר 8,760,000 קילוואט-שעה אך לצורך חישוב כמות הגז הנדרשת להפעלת התחנה יש לחלק את ה-8,760,000 ב-132.5 = 66,113 מיליון BTU בשעה. אם יחידת קיטור של 9,000 מגהוואט היא בעלת יעילות של 53% ויחס המרה LHV/HHV  של 9%, התוצאה תסתכם  ב-0.1413 מגהוואט-שעה/מיליון BTU ולהפעלתה יידרשו 63,688 מיליון BTU של גז בשעה.