05.07.2009
שינויים בצריכת החשמל מושפעים משלושה גורמים עיקריים: כלכלה, דמוגרפיה ואקלים
אורות רבין (2,610 MW) בחדרה ורוטנברג (2,250 ) MW באשקלון. כיום כל היחידות הפחמיות בתחנות כוח באשקלון ובחדרה פועלות בטכנולוגיה “קריטית” שיעילותה כ-39-40%. הטכנולוגיה הסופר-קריטית (שעושה שימוש בטמפרטורות גבוהות יותר בדודי חימום ובשיפורים טכנולוגיים נוספים) יעילה יותר ב-3-7% בהשוואה לטכנולוגיה קריטית שיעילותה בתחנות כוח מסתכמת ב-41-43%. תחנת כוח D שמתוכננת להקמה באשקלון תפעל בטכנולוגיה זו. לדברי חברת החשמל, יעילות התחנה תהיה 42%. עלות הקמת התחנה תסתכם בכ-2.1 מיליארד דולר או יותר. לטכנולוגיה אולטרא-סופר-קריטית יעילות גבוהה בהרבה ושיעורה נע בין 45-48% (שיפור עד 20% בהשוואה ליחידות קריטיות ישנות של חברת החשמל). זוהי הטכנולוגיה המובילה היום וכל תחנות הכוח החדשות ותחנות שעברו הסבה בגרמניה, למשל, נבנות במשפחת טכנולוגיות זו במהלך 10-15 השנים האחרונות. עלות הקמת תחנה כזו (עבור 1200 MW לפי תכנית של חברת החשמל להקמת תחנה D) תסתכם ב-500-700 מיליון דולר יותר בהשוואה לתכנית “הסופר-קריטית” המקורית. ישנם המנסים לשכנע את הממשלה, הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל ובייחוד את ות”ל לאלץ את חברת החשמל לחזור בה מן התכנית המקורית ולעבור לטכנולוגיה אולטרא-סופר-קריטית שפרק הזמן הנדרש להקמתה גדול בכשנתיים עד שלוש שנים.
אוגוסט 2011 – ארבע מתוך שש הטורבינות בתחנת אורות רבין תוסבנה לעבודה בגז טבעי בגיבוי פחם
חוק משק החשמל (1996) מעודד תחרות בסקטור החשמל, בין היתר, באמצעות הקמת תחנות כוח קטנות ובינוניות שממומנות ונבנות ע”י יזמים פרטיים.
95% מהחשמל שצורכת נורת הליבון הרגילה הופכים לאנרגיית חום, בעוד ש-5% בלבד הופכים לאנרגיית אור. מיליון נורות יחסכו 106 אלף טון CO2
כושר ייצור חשמל בלתי פעיל. ניתן להפעיל את כושר הייצור הפנוי תוך 30 ימים ואת כושר הייצור שהיה מושבת בשל עבודות תחזוקה – תוך 90 ימים.
תחנות כוח הידרו-אלקטריות מנצלות אנרגיה של מי מפל לייצור חשמל. הטורבינה הופכת את האנרגיה הקינטית של מי מפל לאנרגיה מכאנית. לאחר מכן, הגנרטור הופך את האנרגיה המכאנית מן הטורבינה לאנרגיה חשמלית. הידרו-אנרגיה היא אחד ממקורות האנרגיה המתחדשים הנפוצים ביותר לייצור חשמל.