הספק גולמי בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור, הנמדד במגה- וואטים
נשר נהנית מחוסן פיננסי, הנובע מהבעלות המשותפת של כלל תעשיות, מחברות ההשקעה הגדולות בישראל, השייכת לקבוצת IDB. ו-CRH מהקונצרנים המובילים בשוק הבנייה הבינלאומי. בנוסף, מחזיקה נשר בחברות בת ואחזקות שונות, המאפשרות לה למנף את פעילותה כיצרן הצמנט המוביל בישראל. ב31.8.2006 נשר קיבלה רישיון לתחנת כוח קונבנציונלי- מחזור פתוח של 48 MW.
בינואר 2007, EMG חתמה על הסכם בשווי 10 מיליון דולר לאספקת גז טבעי עם חברת נשר. תקופת ההסכם היא 15 שנים בתעריף שבין $3.70 – $4.50 למיליון BTU. בנובמבר 2009, תחנת הכוח במפעל המלט נשר, בבעלות חברת משאב שבשליטתו של איש העסקים נוחי דנקנר, החלה לייצר חשמל. מדובר בתחנה שפועלת בשיטת הקוגנרציה עם כושר ייצור עתידי של כ-50 מגה וואט. התחנה אמורה לספק את צרכי המפעל באזור רמלה, כאשר הגז לתחנה יסופק על ידי EMG
הקיבולת הנמוכה ביותר המאפשרת הפעלת תחנת כוח ללא קשיים טכניים.
היחס המינימלי בין השעות שבהן יחידת הייצור הייתה מסונכרנת לרשת החשמל והייתה זמינה לרשת החשמל לבין השעות בשנה, באחוזים
מיני טורבינה המונעת בגז טבעי או מקור אנרגיה אחר, ואשר מייצרת חשמל לשימוש בבתים או במוסדות מסחריים
מכשיר למדידת צריכת החשמל. הסוגים העיקריים של מד הצריכה הם מד האנרגיה (מודד את צריכת החשמל בקילוואט-שעה), מד הביקוש (מודד גם את העומס המקסימלי), מד עומס במקטע זמן מסוים, ומונה תעו”ז (מאפשר מדידת צריכה לפי מקבצי שעות שונים).
