Category:

פרקי זמן שבמהלכם רמת התפוקה או רמת הצריכה נמוכה. בהקשר של החשמל בישראל, למשל, רמות נמוכות של צריכת חשמל נרשמות בשעות הלילה ובסופי שבוע. בשעות אלה תעריף החשמל נמוך יותר עבור לקוחות בעלי הסכם תעו”ז

תחנות כוח גרעיניות מספקות כ-16% מצריכת החשמל העולמית עם כ-440 כורים גרעיניים הפועלים ב-30 מדינות. כ-75% מצריכת החשמל של צרפת מיוצרת ע”י תחנות כוח גרעיניות. אנרגיה גרעינית מיוצרת תוך שימוש באורניום ופעילות הכור הגרעיני מאפשרת להפיק אנרגיה מכמויות קטנות של דלק מבלי לגרום לזיהום הסביבה כמו בתהליך שריפת דלקים פוסיליים. הכור הגרעיני משתמש במוטות אורניום והחום מיוצר ע”י ביקוע גרעיני. הנייטרונים מתנגשים באטומי אורניום, אשר כתוצאה מכך מתפרקים לשני חצאים ומשחררים אנרגיה בצורת חום. הפחמן הדו-חמצני נדחס לכור גרעיני על מנת ללכוד את החום והגז החם המתקבל מחמם את המים ליצירת קיטור. הקיטור משמש להנעת טורבינות שבדיעבד מפעילות את הגנראטורים. במהלך עשרים השנים האחרונות לא הוקמה אף תחנת כוח גרעינית חדשה בעולם מלבד צרפת והמגמה היא לסגור תחנות כוח ישנות או לשקמן. קיים צורך בלתי נמנע בהגברת ניצול אנרגיה גרעינית להתמודדות עם הביקוש העולמי הגובר לאנרגיה (שעל פי התחזית צפוי להכפיל עצמו פי שניים ב-50 השנים הבאות), אך אין די בכך. במציאות, מתן מענה להכפלת הביקוש לאנרגיה (עלייה ב-13 טרה-ואט) כרוך בהקמת 13,000 כורים חדשים, או במילים אחרות – כור חדש כמעט כל יום במהלך 50 השנים הבאות. לוקח 10 שנים להקים כור גרעיני. רק 60 כורים חדשים יושלמו בעשר השנים הבאות.

כושר ייצור ממושך מקסימלי של תחנת הכוח על פי המפרט הטכני של היצרן

הפסדי מערכת חשמל כשזו אינה פועלת בכפוף לביקוש

תחנות כוח גרעיניות מספקות כ-75% מצריכת החשמל של צרפת. המעבר לאנרגיה גרעינית היה הדרגתי והחל לאחר שהנשיא דה-גול קיבל החלטה להוציא את צרפת מאלג’יריה ולהפכה למדינה עצמאית מבחינה אנרגטית. לעומת זאת, הכורים הגרעיניים בבריטניה, המדינה הראשונה שניצלה את כוח האטום להפקת חשמל משתמשת בחשמל גרעיני זה יותר מחמישה עשורים ומייצרים כ19% מצריכת החשמל שלה מאנרגיה גרעינית., אך רוב תחנות כוח “מגנוקס” (תחנות כוח גרעיניות הוותיקות ביותר בבריטניה) הפסיקו את פעילותן, ובשנתיים הקרובות צפויות להיסגר שתי תחנות כוח אחרונות מסוג זה. אחרי 2023 בריטניה תישאר עם תחנת כוח גרעינית אחת (בסייזוול שבחבל סופולק). למרות רצונה של הממשלה להקים תחנות כוח גרעיניות חדשות, קרוב לוודאי שיעברו לפחות 10 שנים לפני שהתחנות הראשונות יחוברו לרשת. סין מתכוונת להקים שמונה כורים גרעיניים לשימוש אזרחי בשלוש השנים הקרובות, נוסף על ה-11 הקיימים. ליטא, המדינה השנייה בעולם, אחרי צרפת, שמשק החשמל שלה מבוסס ברובו על אנרגיה גרעינית. ברשותה של ליטא, שבה 3.5 מיליון תושבים, מפעל אחד לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. מפעל איגנלינה, שבנייתו החלה על ידי ברית המועצות בסוף שנות ה-70, מייצר 70% מתצרוכת החשמל של המדינה, והחשמל מהכור מהווה חלק נכבד מהייצוא של ליטא. הכור הראשון, שהוקם שם בסוף שנות ה-70, סגר את שעריו בשנת 2004, וליטא הבטיחה, כאחד מהתנאים לקבלתה לשוק האירופי המשותף, לסגור גם את הכור השני עד סוף 2009. עובדה זו עלולה להציב אותה בפני משבר אנרגיה חמור והפרלמנט הליטאי כבר קבע שעתיד הכור יוכרע במשאל עם. הכור הליטאי הוא מאותו דגם שהתפוצץ בצ’רנוביל. איטליה החלה להפיק חשמל מאנרגיה גרעינית משנת 1963, אך בשנת 1987, בעקבות אסון צ’רנוביל, הוחלט במשאל עם לסגור את שני הכורים הפעילים שהיו ברשותה. באוגוסט 2009 הפתיע הסנאט האיטלקי כשאישר את השימוש באנרגיה גרעינית. השינוי נובע מהתלות הגדולה במקורות אנרגיה שמחוץ למדינה, מהמחיר הגבוה שמשלמים האיטלקים עבור חשמל, פי 1.6 מהממוצע האירופי, וגם מהעובדה שמפלגת הירוקים נעלמה מהפרלמנט

כל תאגיד, אדם פרטי, סוכנות או גוף חוקי אחר שמתפעל מתקני ייצור חשמל, בין אם בבעלותו ובין אם לאו, ושאיננו ספק שירותי חשמל ציבורי. בין יצרני חשמל מסוג זה נמנים יצרנים המשלבים בין ייצור חשמל לקיטור (קוגנרטורים), יצרני אנרגיה קטנים ויצרנים אחרים שאינם ספקי שירות ציבוריים (כולל יצרני אנרגיה עצמאיים).

ייצור חשמל ע”י צרכני הקצה או יצרני אנרגיה קטנים למטרת צריכה עצמית, עסקאות תעשייתיות ומסחריות או מכירה לספקי חשמל ציבוריים.

גוף שמייצר, מוליך או סוחר בחשמל במצב שבו רשויות האכיפה לא קובעות ולא מפקחות על תעריפי החשמל. דוגמאות לגופים מסוג זה הן: יצרני חשמל פרטיים, סוחרי חשמל סיטונאיים וקמעונאיים, גופים המספקים חשמל באופן עצמי וחברות לקוגנרציה