Category:

בזמני שיא של ייצור אנרגיה מתחדשת מהשמש, כגון צהרי היום בישראל, נדרש כיבוי של כמות גדולה של תחנות. לעומת זאת, ככל שמתקרב הערב, נדרשת התנעה של מספר גדול של יחידות כדי לייצר את כמות החשמל הנדרשת למשק.

תופעה זו זכתה לכינוי עקומת הברווז.

מראה בחלק האחורי של הפאנל שאוספת אור לא מנוצל.

המראה מחזירה אותו לסיליקון שמייצר ממנו עוד חשמל — מה שמגדיל את הניצולת ב–5%–7% נוספים. שילוב של סיליקון חד־גבישי ו-PERC  מאפשר לייצר פאנל של 375 וואט.

מגדיל את הפקת החשמל בכ–10% מזו של הסיליקון הרב־גבישי

במסגרתה חוצים את הפאנלים לאורך לשני מלבנים, וכך החשמל בתא נודד פחות עד שהוא נאסף בקצה התא ונאגר, מה שמאפשר להגדיל את ניצולת הפאנל לכ–400 ואט.

רכיב המווסת את הולכת מתח העל ומגן על הרשת משינויי מתח קיצוניים

מונח המבטא מצב בשוק בו אין די בהכנסות ממכירת אנרגיה ושירותים נלווים כדי לממן את הקמת יחידת ייצור חדשה. במצב זה הרזרבות ירדו והסתברות אי אספקה תעלה(מחיר הזמינות במשק אמור

לעלות במקרה זה).

-כניסת אנרגיות מתחדשות והוצאה משירות של יחידות מזהמות תורמת לתופעת ה- missing money.

– מימון תשלומי הזמינות שאמורים למנוע את מצב ה-missing money מושת על הצרכנים/מספקים.

-כניסת מתחדשות בעלות שולית אפסית מורידה את מספר השעות של העלות השולית הגבוה במערכת. (הקטנת פיקים) ומקטינה את הרווחיות במשקי אנרגיה (מקטינה גם מספר שעות בהן הסתברות אי אספקה גבוהה).

– missing moneyאינו מבטא אי הצלחה של תחנת כוח כלשהי מבחינה מסחרית אלא מבטא העדר כדאיות בכניסת הספק חדש נוסף למערכת.