Category:

English unavailable.

מתוכנית האב שהציג שר התשתיות עוזי לנדאו, עולה כי שילוב האנרגיות המתחדשות במשק החשמל ל-2020 צומצם ב-30%. זאת, מאחר שהתוכנית קבעה יעד להפעלת מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בהספק של 2760 מגה-ואט במקום 4000 מגה-ואט. עם זאת, במשרד התשתיות ציינו כי יעד שיעור האנרגיות המתחדשות של 10% שאישרה הממשלה יישמר, היות והתוכנית מתבססת על ההנחה כי המשק הישראלי יצמצם את הביקושים לחשמל בשיעור של 20%- כתוצאה מתוכנית ההתייעלות האנרגטית הלאומית. ואולם בפועל, צומצמו סך ההתקנות של מערכות סולאריות עד 2020 בכ-40% והסתכמו ב-1750 מגה-ואט, לעומת 3000 מגה-ואט בתוכנית הקודמת. תמהיל האנרגיות המתחדשות יורכב ב-2020 מתחנות כוח סולאריות גדולות (מעל 5 מגה-ואט) בהיקף של 1200 מגה-ואט (כ-35% מסך הייצור באנרגיות מתחדשות) – הן בטכנולוגיה תרמו-סולארית והן בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. תחנות P.V בינוניות (50 קילו-ואט עד 5 מגה-ואט) יוגבלו למכסה של 350 מגה-ואט בלבד. זאת, כאשר מכסה של 300 מגה-ואט כבר מיושמת היום, ו-50 מגה-ואט נוספים יוקצו רק במכרזי מינהל על קרקע תעשייתית בפריפריה. היקף הייצור במתקני P.V קטנים (עד 50 קילו-ואט) אינו מוגבל בפריפריה, ואולם לפי תוכנית האב מוערך בפוטנציאל של 200 מגה-ואט בלבד – מהם 130 מגה-ואט כבר שוריינו עד כה במכסות. בנוגע למתקני ייצור חשמל בביומסה ואנרגיית הרוח, משרד התשתיות מעריך את פוטנציאל ההתקנות שלהם ב-800 מגה-ואט (רוח) וב-210 מגה-ואט (ביומסה). בנוסף, הקצה המשרד 50 מגה-ואט נוספים עבור מתקנים ניסיוניים בטכנולוגיה מקורית מקומית. לפי חישוב המשרד, סך העלויות העודפות בגין שילוב האנרגיות המתחדשות עד 2020 בערכים עכשיווים (היוון ל-2010) נאמד ב-2.06 מיליארד דולר.

ב-17 ביולי אושר מדיניות הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות הקובעת מכסות נוספות לסבסוד חשמל פרטי שייוצר באנרגיה סולארית. לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה מוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2015. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט ויחולקו בארבע פעימות: 20 מגה-ואט ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות.

השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. תכלול גם ההצעה הקצאה של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. ייצור חשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט והמכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

היעד הוא ייצור 10% המחשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים בשנת 2020 ו-5% עד 2014

אסטרטגיות הן אוסף מדיניויות בפיקוח רשויות ממשל ומקבלי החלטות אחרים במשק האנרגיה. מדיניות אסטרטגית מורכבת בין היתר מן ההחלטות הבאות: החלטות לגבי כושר הייצור של תחנות כוח חדשות וסוגי דלק להפעלת התחנות; החלטות לגבי השקעות בתשתיות אנרגיה תומכות, כגון קוי צינור ומסופי גט”ן; היקף עתודות ייצור חשמל; קביעת תקנות לגבי מכסת כושר ייצור מכסימלי ומינימלי לסוג דלק; סדר חלוקת החשמל; פיקוח מנהלי על השימוש בקרקע; מדיניות לפיקוח על פליטות גזי החממה; מדיניות לגבי תמחור החשמל על פי מקטעים; מדיניות לגבי הסובסידיות המוצעות; לגבי תמרון אופטימלי בין ביטחון אספקה, מחיר ורמות הפליטה. הנושא החשוב שעל מקבלי ההחלטות להבין הוא מהם הויתורים הנדרשים ומה מניע את ההבדלים בין אסטרטגיות, כדי שבניתוח הסופי מסלול המדיניות ייגזר מתהליכים ודיונים פוליטיים וויתורים פוליטיים. החלטה לגבי קביעת סדר עדיפויות בין הקריטריונים השונים, כגון עלות מול הידלדלות משאבי גז מקומיים (כלומר במדינות שבהן הידלדלות משאבים פחות עומדת על הפרק בהשוואה לעלות או להיפך). במידה והעלות פחות עומדת על הפרק, ישראל יכולה להתמקד יותר בעסקי גט”ן.

עלות זמן החיים לקוט”ש לפני הסבסוד. חישוב עלות הייצור המשוקללת של חשמל (LCOE) מאפשר להשוות בין עלויות ייצור האנרגיה בטכנולוגיות השונות, מכיוון שנוסחה זו לוקחת בחשבון את מחיר המערכת המותקנת ואת העלויות הנלוות, כגון מימון, קרקע, ביטוח, הולכה, תפעול, תחזוקה ופחת. ניתן לצרף לנוסחה גם את עלויות פליטת הפחמן ויעילות לוח סולארי.

בעלות הייצור המשוקללת נכללות כל העלויות לאורך חיי הפרויקט: השקעה ראשונית, תפעול ותחזוקה, עלות דלק ועלות הון.

התעריף ליצרני חשמל סולארי קטנים במגזר העסקי בהיקף של 15 עד 50 קילו-ואט יעמוד על 1.97 שקלים לקוט”ש.

בדצמבר 2009 רשות החשמל אישרה את ההסדרה למתקנים סולאריים בינוניים בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית בהיקף של 50 קילו-ואט עד 10 מגה-ואט בתעריף של 1.49 שקלים לקוט”ש. המכסה להקמת מערכות בינוניות היא 300 מגה-ואט שתמומש בהדרגה עד 2014. אם תהיה דרישה למכסה נוספת בשנה כלשהי מעבר לזו המאושרת היא תיכנס בתעריף מופחת. התעריף גם יופחת החל ב-2012 ב-5% בכל שנה. היקף השקעה בשדה סולארי בהספק של 5 MW הוא כ-100-120 מיליון שקל. רשות החשמל תדרוש הוכחת הון עצמי של 20%, זיקה לקרקע בהיקף של 8 דונמים לפחות לכל MW מותקן, ניסיון בתחום והעמדת ערבות בנקאית של עד 5%. כדי להקים שדה סולארי יידרו החברות לקבל רישיון לייצור חשמל מרשות החשמל.

בפברואר 2010 משרד התשתיות הלאומיות אישר מכסות להתקנת מערכות סולאריות קטנות על גגות מבנים באזורי הפריפריה עד סוף 2014. מדובר במערכות לייצור עד 50 קילווואט ומתן אפשרות להצבתן על גגות הבתים ללא כל הגבלה. התעריף הוא 2.05 ש”ח. במבני הציבור אושרה מכסה מיוחדת של 30 מגוואט, בדגש על מוסדות חינוך.

ביולי 2010 רשות החשמל אישרה 8 רישיונות בהיקף של כ-4.1 מגוואט להקמת מתקנים בינוניים לייצור חשמל סולארית פוטו-וולטאית. התעריף מתחיל ב-1.49 שקל לקילוואט מותקן. מדובר במתקנים של החל מ 50 KW ועד 5 MW. הרשות קבעה מכסה של 300 מגוואט.

מתקני ייצור חשמל קיטוריים, כמו אלה שמייצרים את מרבית החשמל בישראל, משתמשים בכמות אדירה של מים, בעיקר לצורכי קירור. לשם המחשה, תחנת הכוח הפחמית רוטנברג באשקלון, בפעילות בתפוקה מלאה, צורכת 330 אלף ליטר מי ים בשעה. כלומר, פעילות מלאה של תחנת כוח זו במשך פחות מ-13 ימים צורכת יותר מים מכושר ייצור שנתי של מתקן ההתפלה הגדול בישראל הממוקם באשדוד. צריכת המים של תחנות כוח גרעיניות גדולה ב-80%-20% מתחנות כוח הפועלות בפחם, גז או מזוט.

למשל: פעולות, שיטות ותהליכים סטנדרטיים, בכפוף לנהלי בטיחות ודרישות החוק, המבוצעות במיומנות, בשקידה ותוך הפעלת שיקול דעת וראיה קדימה שסביר ומקובל לצפות ממפעילה בינלאומית מקצועית ומנוסה העוסקת בהפעלת מתקני חשמל דומים למתקן שבנדון בנסיבות דומות או זהות לנסיבות הנוגעות למדינה שבנדון

חברת פרויקטים בהקמה שנוסדה, בין היתר, לשם בניית תחנת כוח פרטית בגדה המערבית