Category:

טכנולוגית ייצור חשמל המתבססת על המרת אנרגית שמש לחום וניצולו לצורך הפעלת מחולל (גנראטור)

עם התיישנות מערכות לייצור חשמל, יעילות הציוד ו/או כושרו הטכנולוגי פוחתים, גם אם מתבצעת תחזוקה שוטפת. במקום להחליף את הציוד הקיים, היו חברות שבחרו להחליף את הטכנולוגיה הקיימת. תהליך זה, הנקרא repowering, מספק הזדמנות לייעול תהליך הייצור באמצעות התקנת ציוד חדש ומשופר. הצטיידות במערך ייצור עם נצילות גבוהה יותר בהשוואה למערך הישן מאפשרת להפחית את פליטות המזהמים וגזי החממה. ציוד משודרג שמוסק בדלק עם תכולת פחמן נמוכה תורם לירידה נוספת בפליטות גזי החממה.

תפוקת המודול הסולארי בואט בתנאים סטנדרטיים המוגדרים כקרינה בעוצמה 1000 ואט למ”ר, טמפרטורה – 25 מעלות צלסיוס וספקטרום אור ( קרינת שמש שחודרת לאטמוספרה) של 1 AM

תעריף למגווט”ש חלקי 1000. למשל, 500 ש”ח למגווKט”ש = 50 אג’ לקוט”ש

באפריל 2010 מליאת רשות החשמל העניקה בישיבתה האחרונה רישיון יצור חשמל עצמי לתחנת הכוח הפרטית שהוקמה ע”י חברת משאב ייזום ופיתוח, בהיקף של כ-48 מגוואט. תחנת הכוח הפרטית הוקמה במימון עצמי ע”י שותפות של חב’ כלל תעשיות והשקעות והקונצרן הבינ”ל CRH ישראל בע”מ בשטח מפעל המלט נשר ברמלה, והיא מופעלת בגז טבעי. מדובר ברישיון יצור שניתן לתקופה של 20 שנה. בסוף 2009 השלימה משאב, חברה בת של כלל תעשיות, את הקמתה של תחנת כוח בחצר מפעל נשר תעשיות מלט בהספק של 45 מגה-ואט ובהשקעה כוללת של 150 מיליון שקל. תחנת הכוח התבססה על טורבינת גז מדגם 600 LMS של ג’נרל אלקטריק, שמספקת כיום את מרבית תצרוכת החשמל של נשר. חתמה משאב לפני שלוש שנים על הסכם לרכישת גז טבעי מספקית הגז המצרית EMG. מדובר בחוזה התקשרות ל-15 שנה לרכישת BCM 0.9 גז, בשווי כולל של 106-125 מיליון דולר

זרם חשמלי העובר דרך אוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מירידת ערך הבידוד של האוויר או הגז

שיטה להפחתה של פליטות חנקן דו-חמצני מטורבינות גז

הרעיון הוא לייעל את צריכת האנרגיה המתחדשת, כלומר לאפשר לצרכנים להתחבר באמצעות רשת על למקור אנרגיה חלופי כאשר מקור האספקה האזורי שלהם (חווה סולארית/ חוות רוח) אינו זמין ובדרך זו להבטיח אספקה סדירה. כיום קיימת תוכנית להקמת רשת חשמל מאסיבית שתחבר בין מגוון מקורות מתחדשים בצפון אירופה במטרה לסייע במילוי התחייבות האיחוד האירופאי לייצור 20% מן החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת עד שנת 2020 .הפרויקט החל בינואר 2010 ובו משתתפות תשע מדינות שמביעות תקווה להשלמתו תוך עשור. עלות הקמת הרשת, שתחבר בין מדינות באזור הים הצפוני, כולל הים הבלטי, הים האירי ותעלת למאנש, מוערכת ב-30-40 מיליארד דולר.