05.07.2009
מיסים המוטלים על דלקים פוסיליים. שעור המס מתבסס על תכולת הפחמן בדלק. מטרת המס היא לעודד את צריכת הדלקים הידידותיים לסביבה.
עיקרון מאגר הפחמן מבוסס על יכולת טבעית של עצים, צמחייה וקרקע לספוג את הפחמן הדו חמצני ולאגור את הפחמן באופן זמני בתוך עץ, שורשים, עלים וקרקע. מצדדי יתרון מאגרי הפחמן מציעים שקליטת פחמן דו חמצני ע”י עצים וקרקע תשמש כאמצעי כשיר להשגת צמצום פליטת גזי חממה על פי פרוטוקול קיוטו בדרך של הקטנת כמויות פחמן דו-חמצני הנפלט מדלק מאובנים. מאגרי הפחמן השתלטו על סדר היום האקולוגי, והסיחו את הדעת מהצורך הבלתי נמנע בריסון דרסטי של פליטות גזי החממה במדינות מתועשות
יוזמה בינלאומית לשינוי אקלים המתמקדת בפיתוח טכנולוגיית לכידת הפחמן
כמות זמינה של פחמן באטמוספרה וביוספרה. בניגוד לפחמן שבהרכב דלקים מאובנים, הפחמן האגור בביוספרה משתחרר בקלות בעת שריפת יערות, התפרצות מזיקים, ריקבון, כריתת יערות, שינויי יעודי הקרקע ודעיכת המערכת האקולוגית של היערות כתוצאה משינויי אקלים.
כמות הפחמן לפי משקל לקוט”ש
רבים סוברים כי מיסוי פליטות הפחמן הן שיטה ישירה, שקופה, יעילה, עדיפה והוגנת יותר מאשר השיטה שהושקה במסגרת אמנת קיוטו והחלה להיות מיושמת באירופה – חלוקת הקצאות לפליטות הפחמן ומסחר בהקצאות בין מי שעומדים בהן ונותרים עם יתרות, לבין מי שלא עומדים בהן
תהליכי הפקת הנפט מותירים אחריהם עתודה גדולה של “נפט נטוש”, המהווה אתגר בלתי מבוטל עבור טכנולוגיה משופרת להפקת נפט (EOR). טכנולוגיות EOR מתקדמות, כגון CO2 שנוסתה לראשונה בשנת 1972, יכולות להכפיל את תפוקת הנפט השולית.
לכידת פחמן דו-חמצני ואחסונו בשכבות גיאולוגיות
כל המאגרים והנתיבים של הפחמן; בד”כ מתואר כארבעה מאגרים ראשיים של פחמן הקשורים ביניהם באמצעות נתיבי חילוף החומרים. ארבעת תחנות האגירה של הפחמן בכדור הארץ הן: אטמוספרה, ביוספרה יבשתית (הכוללת בד”כ מערכת אקולוגית של מים מתוקים), אוקיינוסים ומשקעים (כוללים דלק פוסילי).