Author: bomuo

מקור האנרגיה העיקרי לגז טבעי הוא חומר הנקרא מתאן (CH4). מתאן של רובד פחם שאינן מסורתיות, ולכן למרות שהוא נמכר ונעשה בו שימוש בדיוק כמו גז טבעי, תהליך ההפקה שלו שונה מאוד. CBM מופק בתהליך ביולוגי כתוצאה מפעילות של חיידקים או בתהליך תרמי כתוצאה מעלייה בחום במקביל לעומק הפחם.

גז מתאן הלכוד במרבצי פחם. גז טבעי המתהווה בתהליך היווצרות הפחם מחומרים אורגניים. המתאן מצטבר בחתכים וזיזים של הפחם או במיקרו-נקבוביות ונלכד בשל הלחץ המופעל ע”י נוזלי המאגר. לפחם פוטנציאל אגירה גבוה יותר (ליח’ נפח) מרוב המאגרים הקונבנציונליים, מכיוון שהוא מתאפיין בשטח מיקרו-נקבובי נרחב המאפשר לכידת כמויות גדולות של מתאן. הגורמים המשפיעים על כמות הגז הנלכדת בפחם הם סוג הפחם, לחץ וטמפרטורה. הפחם הוא בדרך כלל בעל חדירות נמוכה יותר ממאגרים קונבנציונליים ולפיכך ניתן להפיק ממנו כמויות קטנות יותר של מתאן. קיימות מספר טכניקות המאיצות את תפוקת המתאן, ביניהן ריסוק הידראולי ושיטות קידוח חדשות כגון .SIS גז פחמי הוא גז חסר ריח ונעשה בו שימוש כמו בכל גז קונבנציונלי.

הפקת גז ממרבצי פחם מתבצעת במספר שלבים. 1) קדיחת באר לעומק 500-1000 מ’ על מנת להגיע למרבצי פחם האוגרים גז. 2) התקנת מכסה מגן מפלדה שיבודד את מקטע היעד. 3) דחיסה (הזרמה) של תערובת חול ומים בלחץ גבוה אל מקטע היעד על מנת לשחרר את הגז הלכוד במרבץ פחם תוך יצירת “מסלול נקבובי” להזרמת הגז אל בור הקידוח. 4) התקנת צנרת הפקה בבאר, משאבה (במידת הנדרש), ומתקנים חיצוניים לבאר (ראש הבאר, צנרת, כלים ומכשור וכו’). תפוקת הגז תלויה במספר גורמים, ביניהם חדירות (יכולת הזרימה של הגז), עומק מרבץ הפחם וניקיון הגז.

בחודש ספטמבר 2000 החל לפעול בנמל אשקלון מזח פחם. המזח משמש את תחנת הכוח רוטנברג של חברת החשמל לישראל ויכול לארח אניות במעמס של עד 200,000 טון. קצא”א מספקת את כל השירותים הנמליים (ניתוב, קשירה וכד’) לאניות הפחם, הפוקדות את הנמל. אניות הפחם נפרקות במזח זה בעזרת שני עגורנים בקצב של 1,800 טון בשעה כל אחד

תהליך הפיכת פחם מוצק לגז טבעי לפני תחילת השימוש בו בתחנת כוח במטרה להפוך אותו לידידותי יותר לסביבה. הגיזוז חושף את הפחם לטמפרטורות שבתנאים רגילים תגרום לבעירתו, אך על ידי בקרה הדוקה של כמות החמצן במתקן הגזיפיקציה והוספת קיטור, הפחם לא נשרף אלא מתפרק לגז סינטטי. גז סינתטי הוא תערובת פחמן חד חמצני ומימן. לאחר מכן ניתן ‘להחליף’ את הגז הסינתטי על ידי הוספת קיטור כדי להפיק יותר מימן ולהפוך את הפחמן החד חמצני לפחמן דו חמצני (CO2). תהליך גיזוז פחם וחומרים אחרים (פטקוק, שאריות זיקוק כבדות, ביומסה וכו’) אינו חדש. למשל, במשך עשרות שנים סין עושה שימוש מוצלח בתהליך גיזוז פחם עבור ‘טאון גז’, חומרי גלם כימיים ותעשיית הדשנים הביתיים.

בזמן שריפת הפחם נפלטים מגוון חומרים מזהמים שפוגעים באיכות הסביבה: גופרית דו חמצנית (גשם חומצי), תחמוצות חנקן (אוזון טרופוספרי) וחלקיקים (שפוגעים במערכת הנשימה של בני אדם). קיימות מספר אופציות להפחתת פליטות אלה, כגון FGD (הדחת גזי-פליטה), הפחתת תחמוצת החנקן, הפחתה של פליטת חלקיקים, גיזוז פחם (coal gasification) או טכנולוגיית גז מחזור משולב IGCC – Integrated Gas Combined Cycle

תאגיד דלק וכימיקלים בסין – מזקק הדלק הגדול באסיה