05.07.2009
בדצמבר 2008 חברת “של” קבעה שיא עולמי בעומק המים לקידוחים ובהשלמת באר נפט 9356 רגל מתחת לפני הים. באר SA001 נקדחה לעומק כולל של 16300 רגל בשדה “סילוורטריפ” במסגרת פרויקט לפיתוח שדות נפט באתר פרדידו, במרחק 200 מייל מיוסטון. שדה הנפט “סילוורטריפ” ממוקם בבלוק 815 של קניון אלאמינוס בשטח חזקה מספר G19409 במפרץ מקסיקו. הבאר השוברת שיאים נקדחה והושלמה באמצעות אסדת קידוח שקועה למחצה “נובל קלייד בורדו” בעלת מגדל קידוח כפול. בפרויקט זה נעשה שימוש ב-16 כבלי עגינה. השיא שקבעה באר “סילוורטריפ” כבאר הנפט העמוקה ביותר בכל הזמנים, מקדים ב-35% את השיא האחרון ששייך אף הוא לחברת “של” ונרשם בשדה נפט “פורייר” שבמפרץ- באר בעומק 6950 רגל. בפרדידו מתכננת חברת “של” לשבור שיא חדש ולקדוח באר לעומק 9627 רגל בשדה הנפט “טובגו” הממוקם בבלוק 859 של קניון אלאמינוס. חברת “של” מפעילה את אתר הקידוחים פרדידו מטעם החברות השותפות שברון ו-BP PLC. מתקן ההפקה והקידוחים יעוגן בעומק של 8,000 רגל מתחת לפני הים ויהווה את באר הנפט הימית העמוקה ביותר בעולם. תשעה כבלי עגינה מפוליאסטר באורך יותר מ-2 מייל מחזיקים את אסדת ה-SPAR במקום. מבנה צף זה במשקל 50000 טון יתנשא בזמן תפעולו המלא לגובה הקרוב לזה של מגדל אייפל. אתר פרדידו צפוי להתחיל להפיק נפט בתחילת 2010 באמצעות מתקן בעל כושר הפקה של 130000 boe ליום.
כמות עתודות גז טבעי תחת התחייבותה, ניהולה או בעלותה של חברת קו צינור והן משמשות לפעולות ושירותים שגם החברה המפיקה את הגז וגם חברת קו צינור קיבלו אישור על קיומן מה-FERC. בעתודות אלה נכללות העתודות שבבעלות שתי החברות (כולל גז באחסון תת-קרקעי) ,עתודות שנרכשו מספקי גז עצמאיים, אספקת חירום וקצרת טווח משוק מקומי. כמויות הגז המסופקות במסגרת חוזה עם קו צינור מקומי אחר לא נכללות בעתודות אלה, אך ייתכן מצב שבו יהוו חלק מאספקת הגז של החברה
סוכנות בינלאומית לאנרגיה הכריזה על צורך בסילוק פחמן ממערכת האנרגיה העולמית בדרך של הפחתת פליטות משמעותית בכל קצוות תבל ופריצות דרך בתחומים טכנולוגיים. המגמות הנוכחיות בענף האנרגיה אינן בנות קיימא מבחינה חברתית, סביבתית וכלכלית. כיום קיימות שלוש דרכים למימוש אסטרטגיה זו ולהתרחקות מתרחיש עסקים כרגיל. הדרכים הן: 1) התייעלות אנרגטית, 2) לכידת פחמן ואחסונו, 3) הגברת ניצול מקורות מתחדשים וגרעיניים במערכת עולמית לאספקת אנרגיה. ב-IEA מאמינים כי שילוב בין שלושת הדרכים הללו יאפשר לבני אדם לנצח במלחמה נגד התחממות גלובלית.
חברה בתחום בדיקת מתכות. כדי לוודא את תקינות הריתוכים במערכת הולכת גז טבעי בארץ ולשלול אפשרות עתידית לדליפת גז בנקודות החיבור – העלולה להביא לפיצוץ – נשכרו שירותיו של קבלן תצלומי רנטגן – חברת דיינסון-שקד, אשר סרקה את נקודות החיבור הרגישות במטרה לוודא את תקינות הריתוכים.
חדרי הנתונים מאורגנים ע”י חברות נפט וגז המעוניינות למכור חלק מהרישיון שלהן (farm-out), על מנת שהרוכשים (farminees) הפוטנציאליים יוכלו לעיין בנתונים ולסקור אותם לאחר החתימה על הסכם סודיות. בחדרי הנתונים ניתן למצוא בד”כ את המידע הבא: חוברת ההצטרפות לרישיון (farm-out brochure), (שתכלול סיכום כללי, ניתוח נתונים סייסמיים, תנאי ה-farmout, פרטי ההיתר וכו’), הערכה טכנית, תולדות החיפושים הימיים, מאפייני הבאר הרלוונטיים, תחנת עבודה עם נתונים סייסמים 2D/3D , דוחות אזוריים וכדומה.
שיטה להשוואה בין מחירי הפחם למחירי החשמל באמצעות המרת מחיר הפחם ל-MWh וחיסורו ממחיר החשמל תוך לקיחה בחשבון את יעילות תחנת הכוח. ההפרש השלילי בין המחירים (negative dark spread) מצביע על העדיפות הכלכלית למכירת פחם על פני ייצור ומכירת חשמל.
הסכם המימון של פרויקט תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, דליה אנרגיות, נסגר סופית רק בליל יום חמישי – חודש ימים לאחר שדווח על חתימתו, לאחר מחלוקת נוספת שפרצה בימים האחרונים ואיימה שוב לבטלו.
העיכוב נגרם בשל הסתייגות חברת כלל , אשר אמורה היתה להעמיד אשראי של כ-500 מיליון שקל לטובת הפרויקט (כחוב בכיר). זאת, לאחר שרשות החשמל רמזה כי תטיל מגבלות על השתתפות גופים מוסדיים במימון פרויקטי חשמל עתידיים – במידה שיחזיקו במקביל גם בזכויות בפרויקטי גז.
לאחר בקשת הבהרות מצד הגופים המוסדיים, נאותה הרשות להבהיר כי מהלכיה אינם גורפים לגבי כל אחזקת מממן באמצעי שליטה כלשהו בחברות גז – וכי תמשיך לדון בגיבוש רגולציה מוסדרת להגבלות על זהות המממנים בפרויקטי ייצור חשמל. אלא שההבהרות לא סיפקו את כלל ביטוח – שאיימה לפרוש מקונסורציום המממנים.
רק לאחר משא ומתן ממושך מול הרשות וקבלת הבהרה נוספת בשבוע האחרון, נאותה כלל לסגת מהסתייגותה, ולאפשר שלשום את החתימה הסופית על הסכם המימון, כך שיאפשר משיכת הון ראשונה של היזמים מהמממנים.
במימון החוב הבכיר של הפרויקט, בהיקף כ-3.2 מיליארד שקל, שאותו ארגן במהלך השנה וחצי האחרונה בנק לאומי, יישאו הבנק עצמו (700 מיליון שקל), כשלצדו לא פחות משישה גופים מוסדיים: עמיתים (540 מיליון שקל), כלל והראל (500 מיליון כל אחד), פסגות ומנורה (כ-400 מיליון כל אחד)- וגם חברת הביטוח מגדל (200 מיליון שקל).
לראשונה, תכלול הסגירה הפיננסית של הפרויקט מודל חלופי להעמדת מחצית ההון העצמי שנדרש מיזמי הפרויקט (20% משוויו). במסגרת המודל, דליה תנפיק מניות בכורה בשווי 400 מיליון שקל לגופים מממנים – במעין מזנין, שיחסוך מבעליה את גיוס ההון הכעת.
לאחר הסגירה הפיננסית, יבוצע שינוי גם בקרב בעלי המניות בדליה עצמה. משקי התק”מ יגדילו את אחזקותיהם בקבוצה ל-47.7% על חשבון דילול קבוצת סיגמא אפסילון, של ד”ר עלי ברנע, משה לסרי ואחרים – ולפי שווי מוערך של 120-150 מיליון דולר (לאחר הסגירה). המשקיעים הפרטיים יחזיקו ישירות ב-6.7% ממניות הפרויקט, וביחד עם משפחת לנדאו יחזיקו ב-25.6% מהמניות. ב-20% הנותרים מחזיקה קרן תש”י. אגב, משפחת לנדאו נדרשה למכור אחזקתה בפרויקט משום בעלות הצולבת במאגר לוויתן, והיא עתידה לעשות זאת בחודשים הקרובים.
דליה אנרגיות, בניהולו של איתן מאיר, מתעתדת להקים עד תחילת 2016 תחנת כוח בהספק 870 מגה-ואט בתל צפית (סמוך לקרית מלאכי). את הפרויקט תקים חברת אלסטום הצרפתית ואת הגז לתחנה תספק שותפות תמר בחוזה בהיקף 3.5 מיליארד שקל.
דוח מיידי: תחילת פעילות מסחרית- יח”פ דליה
חברת חשמל לישראל בע”מ (“החברה”) מודיעה כי היום, 7 ביולי 2015 החלה פעילותה המסחרית של יחידה אחת (מתוך שתיים) של יצרן חשמל פרטי – דליה אנרגיות כח בע”מ (“דליה”).
הספקה המקסימאלי ברוטו של היחידה הנ”ל במחז”מ דליה הינו כ-456.9 מגה וואט. המחז”מ יכול לפעול הן על בסיס גז טבעי והן על בסיס סולר.
המתווה המסחרי של דליה הינו מכירת רוב החשמל למנהל המערכת (החברה) על בסיס תחרותי והיתרה לצרכני קצה (צרכנים פרטיים).
נפח גז יומי שנדרש כדי לעמוד בהיקף הצריכה השנתי של הלקוח כפי שהוגדר בחוזה עמו. ה-DCQ שקול לדרישה שנתית של צרכן אנרגיה חלקי מספר ימות השנה (365 ימים). זוהי נקודת ייחוס לחישוב תנאים המהווים חלק בלתי נפרד מחוזה למכירת גז טבעי.