לחץ שבו פחמימן מעובה ראשון יוצא מתמיסת גז מעובה. מאגרים רבים של גז טבעי מעובה הם מאגרים רווים בתנאים ראשוניים, כלומר נקודת הטל הנמדדת בהם שקולה ללחץ שנמדד לראשונה במאגר (intial reservoir pressure)
תהליך הרחקת מים מבוץ קידוח על בסיס מים בשדה גז טבעי. בתהליך סילוק מים נעשה שימוש בטיפולים כימיים – הפתתה ואגרגציה של מוצקים, ולאחר מכן בהפרדה מכאנית (צנטריפוגציה או טיפולים מכאניים בלבד).
כשהגז משונע למרחקים ארוכים בתוך הצינור, יש לקחת בחשבון את הבקרה על היווצרות נוזלים פחמימנים בתוך הצינור. על מנת למנוע היווצרות של נוזלים אלה, יש לשמור על נקודת הטל של הפחמימנים בטמפרטורה שהיא תחת כל טמפרטורות התפעול היכולות לבוא בחשבון.
נקודת הטל של הפחמימנים היא הטמפרטורה, בנקודת לחץ מסוימת, שבה רכיבי הפחמימן יחלו להתעבות אל מחוץ למצב הצבירה הגזי של זרם הגז הטבעי. הטמפרטורה המקסימלית והלחץ שבו התעבות זו מתקיימת היא נקודת הטל הגבוהה ביותר בצינור שינוע
נמדדת על ידי מכשיר בדיקת לחות ומצביעה על היקף הלחות
נקודת הטל של הפחמימנים איננה פרמטר קל למדידה עקב מספר רב של גורמים, כולל הרכב הגז, חומרים מזהמים, מוספים, לחצים גבוהים, נוכחות תרכובות משתכות וגורמים אחרים. למרות זאת, לנקודת הטל חשיבות רבה, מכיוון שתכולת הלחות של הגז אינה ניתנת לשריפה. לחות עודפת זו מפחיתה את מקדם יעילות החימום של הגז, ועקב כך מורידה את ערך הקנייה שלו. אולם, בשל העלות הגבוהה הכרוכה בהסרת הלחות, חייב להתקיים איזון בין עלות ההסרה לבין הערך המופחת של הגז במידה ונותרת לחות בתכולתו. שנית, הלחות שבתוך קווי הצינור עלולה לגרום לקורוזיה ואף לדליפה. שלישית, יש לשמור על לחץ מספיק נמוך במקטע הסופי ממנו מסופק הגז לצרכני הקצה על מנת למנוע הצטברות תוצרי עיבוי (כגון קרח) בתנאי הטמפרטורה נמוכה, העלולים לגרום לסדקים בצנרת ולדליפות מסוכנות. נקודת הטל של הפחמימנים היא מדד האיכות הראשוני של גז טבעי המשמש את רוב החברות המפעילות. זוהי הטמפרטורה שבה מרכיבי הפחמימן “הכבדים” מתחילים להתעבות בלחץ נתון של קו צינור. לפיכך, נקודת טל גבוהה מעידה לרוב על שיעור גבוה של מרכיבים פחמימניים כבדים. לחות עודפת בצינור לחץ גבוה להולכת גז טבעי בשילוב תרכובות פחמימנים עלולה לגרום להתהוות הידרט. התהוות זו עשויה להיות הרסנית ביותר ולגרום לחסימת קו הצינור.
יחידת זמן גיאולוגית של התקופה הרביעית בעידן הפליאוזוני מלפני 410 מיליון שנה עד לפני 360 מיליו שנה
זווית הסטייה של בור הבאר מהאנך. סטייה זו נגרמת לעיתים כתוצאה מקידוח דרך שיפועי קרקעית הבור, ולעיתים מסיטים את הבור במכוון באמצעות מנוע הטיה כלשהו .
באר שנתיבה הוסט מן האנך בכוונת תחילה; באר שאינה אנכית
שלב שלאחר השלמת הבאר בהצלחה ולפני הפקה בהיקף מלא. באר פיתוח, כפי שהוגדרה בכללים ותקנות של הרשות האמריקאית לניירות ערך, היא באר שנקדחה בשדה נפט מוכח או מאגר גז טבעי לעומק האופק הסטרטיגרפי שמוּכר כמפיק.
