החוק נחקק במטרה להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות, קידום תחרות וצמצום עלויות.
בהתבסס על התחזית המשוקללת למשק החשמל, הלוקחת בחשבון השלמת פרויקטים על ידי חברת החשמל ועל ידי יצרני חשמל פרטיים, העתודה המרבית הצפויה בעת התרחשות שיא הביקוש בקיץ הינה 3.1% ב-2009, 8% ב-2010 ו-7.1% ב-2011 וב-2012. עתודה זו נמוכה באופן משמעותי מהעתודה הנדרשת בהתאם לקריטריוני האמינות שנקבעו על ידי מינהל החשמל והעומדת על כ-17% מעל שיאי הביקוש. בהנחה שיצרני חשמל פרטיים יתחילו להשתלב בהדרגה, מצב העתודה ישתפר אך עדיין יהיה נמוך מהנדרש. גם ב-2013 לאחר שישולבו כ-2,000 מגה-ואט יצרנים פרטיים שונים העתודה תהיה כ-13.7% בלבד. על פי הנתונים, הוספת המחז”מ הרביעי משפרת את מצב העתודה בשנת 2011 מ-7.1% ל-9.2% ובשנת 2012 ל-9.1%. גם עתודה זו נמוכה משמעותית מהיקף העתודה הנדרשת על פי קריטריון האמינות הנדרש למשק החשמל. כאשר יוקמו 4 מחז”מים במסגרת תכנית החירום וישולבו בהדרגה יצרנים פרטיים, העתודה ב-2012 תגדל לכ-11.1% ול-16.3% ב-2013, רק בשנת 2013 העתודה תתקרב לשיעור הנדרש העומד על 17%. >ממסמכי חח”י עולה שהעתודה הנדרשת בכל רגע נתון היא ברמה של שתי יחידות הייצור הגדולות במערכת החשמל על מנת להבטיח את המשך פעילות מערכת הייצור במקרה של תקלה באחת מיחידות הייצור הגדולות. לפיכך המינימום בכל רגע צריך להיות כ-1,100 מגה-ואט. עתודת ייצור של 600 מגה-ואט (יחידת הייצור הגדולה ביותר), כפי שהייתה בזמן התקלה שארעה ביוני 2006, מוגדרת “מצב אדום”, דהיינו סיכון גבוה שאסור שיתרחש. נתוני העתודה בעת שיא הביקוש מראים כי תנאי הכרחי זה לא התקיים ולא יתקיים גם לאחר מימוש תכניות הפיתוח עד 2011 > בשנת 2007 היה שיעור העתודה בפועל בארץ בשעות שיא הביקוש כ-5.3% ממנו בלבד. שיעורי העתודה הצפויים בשנים הבאות במערכת ייצור החשמל קטנים במידה ניכרת מהשיעורים שעליהם המליצה חברת ייעוץ בין-לאומית > >
ההפרש בין כושר הייצור הזמין לבין היקף הביקוש בכל רגע נתון מייצג את היקף עתודת החשמל העומדת לרשות החברה
מטרת התקנות לעודד הקמה והפעלה של מתקני ייצור חשמל פרטיים בכפוף לעקרונות חיסכון מרבי בעלויות הייצור ועידוד מכירת החשמל מידי יצרנים עצמאיים לצרכנים.
