סך האנרגיה הגיאותרמית שניתן להפיק מקרום כדור הארץ בעומק שניתן להגיע אליו באמצעות הטכנולוגיה הקיימת
יכולת של מדינה לספק את צרכיה האנרגטיים (לא בהכרח ב-100%) ממקורות מקומיים או באמצעות השקעות החברות הלאומיות בפיתוח שדות נפט וגז מחוץ לגבולות המדינה על מנת לספק את צריכת החשמל שלה
אספקה תקינה של אנרגיה בכמויות העונות על דרישות הביקוש במחירים שניתן לעמוד בהם. המושג עלה לראשונה במהלך משבר הנפט בשנות ה-70 , על אף שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ווינסטון צ’רצ’יל כבר גיבש את העיקרון הבסיסי של ביטחון האנרגיה בהצהרתו “ביטחון וודאות בתעשיית הנפט אינם טמונים בדבר אלא בגיוון לבדו”. ביטחון האנרגיה בהגדרתו המקובלת הוא “גישה למקורות אספקה בעלות שמצדיקה את השקעת הספקים, אך יחד עם זאת איננה מסבה נזק לצרכנים או לסביבה”. נוסף על כך, המושג מתייחס לגיוון מקורות אספקה, ספקים ותשתיות, ולכן לעולם אין גוף יחיד תלוי במקור אספקה בודד או במערכת הולכה אחת, מאחר ותלות יתר כזו אינה מביאה ביטחון. ביטחון האנרגיה תמיד מיוחס להיבטים מקומיים ולכל מדינה מערכת ותנאים ייחודי
משמעו שישראל לא מקבלת גיבוי מן הארצות השכנות ואין יוזמה מצד הארצות השכנות לייבא חשמל לישראל
גורמים חיצוניים שמשפיעים על תעריף החשמל כגון עיכוב הליכי תכנון, שינויים בשערי המט”ח ועוד
משתנים הנקבעים מחוץ למערכת הנדונה. הם עשויים להיות מדיניים, חברתיים, סביבתיים וכוי”ב.
